השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מה הטעם שבר"ח עולים לתורה ד' קרואים? • מדוע לוי חוזר על הפסוק האחרון שבו סיים הכהן ולא ממשיך ג' פסוקים ממקום שסיים הכהן? • למה אומרים את מזמור 'ברכי נפשי'? • ומדוע בשנה מעוברת מוסיפים במוסף את המילים 'ולכפרת פשע'? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן תכ"ג במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
בר"ח לאחר קריאת ההלל, אומרים קדיש 'תתקבל', ודבר זה כלל הוא, שבכל יום שיש בו תפילת מוסף, אומרים קדיש תתקבל אחרי הלל שהוא סיום תפילת שחרית.
אחרי קדיש תתקבל, מוציאים ס"ת, וקוראים בו ד' קרואים, לא פחות ולא יותר, ומבאר הלבוש, שבד' הקרואים אנחנו מגלים שר"ח מקודש יותר מיום חול, שביום חול מעלים לתורה ג' עולים, ובר"ח מעלים ד', ומצד שני, ר"ח קדושתו פחותה יותר מיו"ט, שביו"ט מעלים לתורה חמשה, ובר"ח רק ד', ואין מפטירין בנביא.
השו"ע מבאר את סדר קריאת התורה בר"ח, ואומר, שהכהן קורא ג' פסוקים, והם, 'וידבר', 'צו', 'ואמרת', והלוי קורא גם ג' פסוקים, כדלהלן, חוזר וקורא את הפסוק האחרון שהכהן קרא, דהיינו, 'ואמרת', ומוסיף עליו ב' פסוקים שהם, 'את הכבש אחד', 'ועשירית האיפה, וטעם הדבר שהלוי חוזר וקורא את הפסוק האחרון שבו סיים הראשון, ולא קורא ג' פסוקים נוספים מהמקום בו סיים הראשון, מבאר המ"ב, שבפרשה הראשונה שבקריאת ר"ח, דהיינו, 'צו את בנ"י ואמרת אליהם', יש רק ח' פסוקים בלבד, וממילא, כאשר הראשון קרא ג', אם הלוי יקרא עוד ג' מהמקום בו סיים הראשון, ישארו בפרשה רק ב' פסוקים, ואסור לעצור בשני הפסוקים שבסוף הפרשה, וא"א לומר אפשרות אחרת דהיינו שיחלקו את הפרשה רק לכהן ולוי בלבד, ולישראל ולרביעי יקראו בפרשת 'וביום השבת' ובפרשת ר"ח, שהרי בפרשת 'וביום השבת', יש רק ב' פסוקים, וא"א לעלות לתורה על ב' פסוקים בלבד, וא"כ הוא יצטרך להמשיך ולקרוא גם בפרשה הבאה 'ובראשי חדשיכם', וזה גם א"א, כי לא ישתייר בפרשה דר"ח לפני הרביעי אלא ב' פסוקים, שהרי הפרשה השלישית היא רק ה' פסוקים, ואם נמשיך עבור הישראל גם בפרשה השלישית, יצטרכו להמשיך עד ג' פסוקים, כיוון שאחרי שהתחילו פרשה, לא מסיימים בה בפחות מג' פסוקים, נמצא שישאר לרביעי רק ב' פסוקים, אז העצה היחידה היא, לחזור ולקרוא ללוי פסוק נוסף ממה שקרא כבר הכהן, ולהוסיף עליו עוד ב' פסוקים, ולעצור שם, ואז לקרוא לישראל, וכך שיטת השו"ע.
הגר"א חולק על שיטת השו"ע, ולדעתו סדר הקריאה בר"ח היא כך, הכהן קורא ג' פסוקים, והלוי ה' פסוקים עד סוף הפרשה, והשלישי חוזר וקורא ג' פסוקים האחרונים בפרשה שקראו, עד פרשת ר"ח, והרביעי קורא את כל פרשת ר"ח.
המ"ב מביא מהפרי חדש והב"ח, שיותר טוב לסיים לשלישי עד 'וביום השבת', והרביעי יקרא משם עד סוף הקריאה, ומהפמ"ג משמע, שעדיף לעשות כמנהגנו.
לאחר קריאת התורה, אומרים על הבימה חצי קדיש על קריאת התורה, ולאחר מכן 'אשרי', ולאחמ"כ 'ובא לציון', ולא אומרים 'יענך ה' ביום צרה', ומחזיר ס"ת למקומו, וכך שיטת השו"ע, ואומר המ"ב, שבמקומנו המנהג שמחזירים הס"ת להיכל מיד לאחר הקריאה, ועומדים למוסף, וחוזר הש"ץ התפילה, ואומר 'כתר', והמ"ב אומר שזה מנהג בני ספרד, אבל אנחנו נוהגים לומר 'נקדש', ואחרי חזרת הש"ץ אומר קדיש, ואומרים מזמור 'ברכי נפשי את ה', וטעם אמירתו הוא, משום שכתוב שם 'עשה ירח למועדים', דהיינו, ר"ח שנקבע ע"פ הירח, ויש מקומות שלא נהגו לאומרו.
עוד מביא המ"ב, אדם שלא התפלל מוסף, אלא התפלל תפילת שמו"ע רגילה, אע"פ שהזכיר בה יעלה ויבוא, לא יצא יד"ח, כי צריך להזכיר את קרבנות המוסף, ואם הזכיר את קרבנות המוסף, יצא יד"ח.
מביא המ"ב, שיש שאומרים בחודש העיבור 'ולכפרת פשע', והעניין בזה מובא בשם הא"ר, שבאותה תפילה שכתוב 'לטובה ולברכה לששון ולשמחה' וכו, יש שם שנים עשר לשונות של בקשה, כנגד שנים עשר חודשי השנה, ובשנה מעוברת צריך עוד אחד, לכן אומרים לכפרת פשע.
לפני תפילת מוסף חולצים את התפילין, וטעם הדבר הוא, כמו שביו"ט שהוא אות בעצמו לא מניחים תפילין שהוא אות נוספת, כך בר"ח עכ"פ בשעת מוסף שמזכירים מוספי היום, שזכירה זו היא כעין אות, לא מניחים תפילין, ויש לחלוץ את התפילין בשעת 'ובא לציון' קודם 'יהי רצון', ויש נוהגים אז רק לחלוץ את הרצועות מהאצבע, וכל זה בר"ח, אבל בחוה"מ שהוא יו"ט גמור, יש לחולצם קודם ההלל.