הגאון רבי אברהם גניחובסקי זצוק"ל נסע לצידו של נהג מונית בקרבת הר הזיתים. המונית שעטה בדרך הפתוחה, והנהג הצביע לרב על אחד הצמתים ואמר: "כבוד הרב, זה המקום שהביא לי אושר בחיים".
והוא הסביר: "עבדתי במשטרת ישראל, רכבתי על סוסים כפרש נבחר ומובחר. כאן בצומת אירעה תאונה קשה, הסוס מת, אני שכבתי כחמשה חודשים בבתי חולים עד שיצאתי מהכל. קיבלתי דמי פיטורין מהמשטרה, יצאתי לחיים נורמאליים וגם הקמתי בית ומשפחה, ומאז אני מנהל חיים ככל האדם".
ר' אברהם התעניין: "אילו תובנות היו לך מהתקופה שהיית על הסוס?"
האיש הרהר לעצמו תוך כדי נסיעה והשיב: "כדי להצליח במלאכה מורכבת זו יש לדעת שלושה כללים: הכלל הראשון – אם אתה רוצה לסובב את הסוס, אל תעקם אותו בבת אחת אלא לאט לאט, ורק אז תצליח להגיע למטרה הסופית. כלל שני – שהסוס לא ירגיש אף פעם שהרוכב מפחד ממנו, כי אם כן הרוכב יפסיד את שליטתו. והסוס מרגיש היטב. הכלל השלישי – לכל סוס יש שיגעונות, ואתה חייב לתת לו אותם בשקט. לדוגמא, לסוס שלי היה שיגעון שאם הוא ראה ניילונים עפים באוויר, היה נעצר. וכשהוא עצר להביט על ניירות או ניילונים עפים, ידעתי שלא נוגעים בשיגעונות שלו, לא מפריעים. לא כדאי ולא שייך להפריע לו".
ר' אברהם, כדרכו ללמוד מכל דבר, יצא מהמונית ולמחרת דרש באוזני תלמידים שהתאספו סביבו את סיפורו של נהג המונית, וכה אמר להם:
"למדתי מדבריו כללי ברזל איך לעסוק עם אנשים (כי הטבע נמשל בכתובים לסוס, והאדם לפָּרָש המוביל אותו). ראשית – לא מסובבים אנשים בבת אחת; כמו כן, אם אתה מעוניין לנווט פלוני לכל כיוון שתרצה, אסור לו להרגיש שאתה מפחד ממשהו וממישהו; ושלישית – עם הניווט, בד בבד חובה להבין אותו עם השיגעונות שלו. אל תפריע לו. אל תציק לו בעת שיגעונותיו. ישנם רגעים כאלו של שיגעון שיש לעמוד מהצד, לא להפריע, לא להשפיל וגם לא להעניש אח"כ".
באחד השיעורים לבחורים לפני נישואיהם סיפר רבי אברהם את עובדת הפרש הנ"ל, והוסיף כי התעניין אז עוד מה היה הרקע לכך שהסוס התהפך, והאיש השיב: "הגעתי לצומת הדרכים ולא החלטתי האם לפנות ימינה או שמאלה, ישר או אחורה, הייתי מאד מסופק עם עצמי, וכך הסוס איבד שליטה על עצמו, היה נבוך ומבולבל והפך אותי על קרבי וכרעי".
אמר רבי אברהם לתלמידים: לפעמים ראש המשפחה רואה נכחו כי חיי הבית רעועים, הפוכים, משתוללים, מתפרעים. שיידע לו, כי לא אחת הבעיה היא שבוא בעצמו לא יודע לאן הוא פונה בדרכו, לכאן או לשם, לרוחניות או לגשמיות, לרוגע או לזעם. ימינה או שמאלה, לנסוע או לא. ולכן הבית וכרעיו מתהפכים ומתפרקים, מאבדים יציבות…
(מוסף שבת קודש פקודי תשע"ד, מתוך 'ויאמר הנני')