באחת השנים נזקק האדמו"ר רבי שלמה מזוועהיל זצ"ל לעבור ניתוח מסובך. עלות הניתוח היתה יקרה ובידי הרבי לא היה כדי תשלום עבורו. אחד ממקורביו ניגש אל הצוות המנתח, תיאר לפניהם את צדקותו של הרבי ואת עוניו ושיכנע אותם לוותר על שכרם. הניתוח בוצע בהצלחה, אולם משום מורכבות הניתוח נזקק רבינו לשמירה קפדנית והיה תחת השגחתו האישית של המנתח.
בערב חג הסוכות בעת ביקורו של המנתח פנה אליו רבינו ושאל האם יוכל לרדת הערב לסוכה לאכול כזית כדי לקיים מצות סוכה. תשובתו של הרופא היתה שלילית באופן מוחלט, ואף תמה כיצד עולה על דעת הרבי להסתכן בכגון זה, וכל תחנוניו והפצרותיו של הרבי עלו בתוהו.
לאחר שעזב ניסה הרבי לבקש את עזרתו של אחד מאנשי הצוות הרפואי, כשהוא מבטיח לו סכום של חמש ליש"ט אם יסייע בידו לרדת לסוכה…
הדברים הגיעו לאוזני המנתח, וחמתו בערה. הנה ביקשו ממנו לוותר על שכרו משום שלרבי אין אמצעים, בעוד שעבור 'דבר של מה בכך' – בשביל לאכול כזית בסוכה, מציע הוא ללא ניד עפעף חמש לירות, סכום עתק בימים ההם.
רק לאחר עמל רב עלה בידי בני המשפחה להפיג את זעמו, בהסבירם לו כי דוקא בכך מתבטאת גדולתו של רבינו, שאף שאין בידו פרוטה לפורטה מוכן הוא להתחייב בסכום גדול כל-כך כדי לקיים מצוות סוכה.
(פניני ירח האיתנים מתוך ספר רבי שלמה מזוועהיל)