יום חמישי א' בתמוז תשע"ט
האם ניתן לעשות עירוב חצרות לאחר השקיעה?
'עירוב חצרות' חל בכניסת השבת, דהיינו שצריך שבתחילת ליל שבת תהיה הפת של העירוב מונחת במקומה. ולכתחילה יש להניחהּ לפני תחילת 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.
ובדיעבד, ניתן להניח את פת העירוב עד לסוף בין השמשות, ואף לברך עליו, משום שלענין זה החשיבו את בין השמשות כאילו הוא ודאי יום. ויש אומרים שאין לברך עליו בזמן בין השמשות, אך לכל הדעות יאמר את נוסח 'בהדין עירובא', הנאמר בשעת הנחת העירוב.
ומאידך, אם הניח את הפת לפני תחילת בין השמשות, ואבדה או נאכלה לפני סוף בין השמשות – דנים את בין השמשות כלילה, ומחשיבים את תחילת בין השמשות כתחילת הלילה, והעירוב חל.
[שו"ע שצג, ב-ג, ומשנ"ב ט ו־יד; ביאורים ומוספים דרשו, 5]
אדם שקיבל על עצמו שבת לפני השקיעה – האם יכול לעשות 'עירוב חצרות'?
בהמשך לאמוּר: משעת 'פלג המנחה', יכול אדם לקבל על עצמו 'תוספת שבת', והוא אסור בזמן זה באיסורי השבת. ונחלקו הפוסקים בנוגע לעשיית 'עירוב חצרות' בזמן תוספת שבת: יש אומרים, שלמרות שקיבל על עצמו תוספת שבת, יכול לערב, מפני שתחוּלת העירוב תלויה בכניסת השבת בפועל, ולא בקבלתו של המֵניח את השבת. ויש אומרים, שאם קיבל עליו את השבת, אינו יכול עוד לערב, ואפילו לפני 'בין השמשות'. (ויש אומרים שהמחלוקת היא רק באופן שקיבל על עצמו 'תוספת שבת', אבל אם קיבל על עצמו את 'קדושת השבת', לכל הדעות אינו יכול לערב). וראה במקורות בנוגע לקבלת שבת של הציבור.
[שו"ע שצג, ב, ומשנ"ב י-יב; ביאורים ומוספים דרשו, 6 ו־9; וראה שם]
כשחל יום טוב בימי חמישי ושישי – מתי עושים 'עירוב חצרות' לשבת?
כשחל יום טוב בערב שבת, יש לעשות את 'עירוב החצרות' לשבת ביום חמישי, שהוא ערב יום טוב. וכן אם חל יום טוב בימי חמישי ושישי, יש לעשות את העירוב ביום רביעי.
וניתן לעשות עירוב אחד עבור השבת ועבור יום טוב. והעירוב עבור יום טוב, נועד להתיר טלטול מהבתים לחצרות אף שלא לצורך יום טוב, שהרי טלטול לצורך יום טוב מותר אף ללא עירוב.
ואם שכח לערב בערב יום טוב, אסור לערב ביום טוב עצמו. ואיסור זה הוא אף באופן שעשו 'עירוב תבשילין', כי העירוב אינו מתיר אלא הכנת צורכי סעודה לשבת, (ויש חולקים). וראה במקורות בנוגע לעשיית עירוב עם תנאי, וללא ברכה, ביום טוב החל בחמישי ובשישי.
[שו"ע שצג, א, משנ"ב ב-ח, ושעה"צ ג; ביאורים ומוספים דרשו, 4]