"כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה" (דברים כ"ד, ה')
בישיבתו של רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל למד א פיינער בחור, בחור כליל המעלות, שרבי חיים רצה אותו כחתן לבתו. באחד הימים הגיעה אמו של הבחור, האלמנה, לישיבה, כדי להתענין אודות מצבו של בנה. היא פנתה לרעבעצין ובקשה ממנה לשאול את בעלה, ראש הישיבה, ולהודיע לה את תשובתו. כעבור מספר דקות שבה הרעבעצין והודיעה לאלמנה כי ראש הישיבה משבח מאוד את בנה, עד כדי כך שהוא מעונין בו לחתן! האלמנה לא הייתה מעוניינת שבנה יתחתן, וסרבה בכל תוקף להצעת השידוך.
כשיצאה מוולוז'ין נשבר גלגל העגלה בה נסעה, ובעל העגלה נאלץ לעמול קשה כדי לתקנו. לאחר נסיעה קצרה נוספת, נשבר החלק המחבר בין הסוס לבין העגלה ושוב נאלץ בעל העגלה לעמול זמן רב כדי לתקנו. כעבור נסיעה קצרה נוספת – הסוס מת! האשה תפסה מה קורה כאן. היא בקשה מהעגלון לקנות סוס חדש ולשוב לוולוז'ין. נכנסה לחדרו של רבי חיים דפקה על השלחן ואמרה: "רב'ה! האם זו חכמה ללכת בכח"?
רבי חיים לא הבין על מה היא מדברת, והיא ספרה לו על כל הקורות אותם בדרך, "וכל זאת" אמרה האלמנה, "בגלל הקפידא של הרב'ה על כך שסרבתי להצעת השידוך שהציע לי". נענה רבי חיים ואמר לה: "חס ושלום! אין לי כל קפידא עליך! אם את לא רוצה את השידוך – גם אני איני רוצה בו! סעי לביתך, געזונטער הייט, לחיים ולשלום, ויהי רצון שלא תארע לך שום תקלה בדרך".
האשה השתכנעה שאין לו כל קפידא עליה ויצאה לדרכה, הביתה. כעבור תקופה לא ארוכה, אומר ר' חיים לרעבעצין: "סעי לאותה אלמנה, ותאמרי לה כי אנו מעוניינים מאד בשידוך הזה. ואם היא תסכים – את יכולה 'לגמור' את השידוך גם בלעדי".
הרבנית, אשה כשרה העושה רצון בעלה, נסעה לאמו של הבחור, וזאת למרות שלא הבינה מה פתאום היא תרצה בשידוך, לאחר שאך לפני זמן קצר סרבה בכל תוקף. משהגיעה לביתה של האלמנה, החלה לדבר עמה סחור סחור, ופחדה לדבר באופן ישיר על ענין השידוך, אלא שבתוך כדי הדברים השחילה ואמרה כי ראש הישיבה מאד מעונין בבנה, כחתן לבתו. לתדהמתה הרבה השיבה האשה: "הו, איזה אושר זה בשבילי! איזה אושר זה בשביל בני! לזכות להשתדך עם בת כה חשובה! בודאי גם אני וגם בני מסכימים לשידוך".
תוך דקות ספורות שתו הנשים "לחיים". רבי חיים, הלא, נתן את הסכמתו לגמור את השידוך גם בלעדיו. מששבה לוולוז'ין שאלה הרבנית את בעלה: "כיצד ידעת שהאשה תסכים לשידוך, לאחר שרק לפני תקופה קצרה כה התנגדה לו? האם קבלת איזושהי ידיעה על כך שהיא שינתה את דעתה?" נענה רבי חיים ואמר לה: "לא היתה לי כל ידיעה על כך שהיא מסכימה לשידוך. אלא שהתנא באבות (ב, ד) אומר: 'בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך', אני, אמנם, רציתי את השידוך אבל משראיתי את התנגדותה הנחרצת של האמא, הבנתי שאין הפשט שהיא לא רוצה את השידוך, אלא שהקב"ה לא רוצה בו. בטלתי, אפוא, את רצוני מפני רצונו של הקב"ה וסילקתי עצמי מהשידוך.
מה קורה אז? ידעתי כי כעת קורה חלקו השני של מאמר חז"ל! אחרי שהקב"ה ראה שביטלתי את רצוני מפני רצונו, הוא בטל את רצון אחרים, כלומר, את רצון האמא – מפני רצוני, וכעת היא רוצה את השידוך. והרי לפנינו לימוד נפלא: לפעמים, אדם רוצה ורוצה, רוצה ורוצה, ורואה שלא הולך לו... דע לך! הסיבה האמיתית היא, שמן השמים לא רוצים! ואם כך, שומה עליך לבטל את רצונותיך מפני רצונות שמים. משכך תעשה – מן השמים יבטלו רצון אחרים מפני רצונך.
(יחי ראובן)