פגשתי לאחרונה אברך שנשוי כחמש שנים, וסיפור מדהים בפיו. צורב צעיר זה, ידעתיו בתחילת שנות אברכותו כאחד שלומד שני סדרים רק בקיאות, והעיד לי על עצמו שהרבה פעמים מתקשה בהבנת לשון הגמ' ובתרגום הארמית, עד כדי כך שמתבייש מחבריו לספסל הלימודים לשאול אותם מה הפשט בגמרא… הוא היה בקושי כלכלי עצום, חישב הוצאת שקלים בודדים, חסך בכל מה שרק היה יכול, ומכיון שגם בלימודו לא ראה את עצמו משהו מיוחד, חש בקושי גדול לשרוד בכלכלת היומיום. הדבר היחידי שבו הוא נתלה, זו תשוקתו העצומה לזכות להיות 'אברך כולל', זהו העניין העיקרי שדחף אותו תמיד.
כאמור, לאחרונה פגשתי אותו וחיוך רחב משוח על פניו. אחרי שהעלה עמי זכרונות מכמה ענייני חיזוק ששוחחנו אז בשעותיו הקשות, כנגד מה שטענו אחרים כנגדו איך מותר לו במצבו להמשיך ללמוד, ושלכאורה הוא מחוייב לצאת לעשות משהו בשביל כלכלת משפחתו, ובפרט סיפר לי שסבל לגלוגים מבן גילו שהיה דומה לו ברמה ובמצבו הכלכלי, והלה החליט באיזה שלב לצאת לעבוד, והרבה פעמים כשהיה פוגש אותו היה סונט בו: "עליך לעזוב את הכולל ולדאוג לפרנסת משפחתך"… וסיפר לי שענה לו בתגובה: "אתה ממש כמו לפיד, רק בלבוש חרדי"…! – והנה כעת חש חובה לספר לי שזכה להארה גדולה משמים.
הוריו והורי אשתו רכשו עבורם דירה ביישוב חרדי רחוק מירושלים, דירת שלשה חדרים על הנייר שעלותה כ-800,000 ₪ כשהזוג מתחייב במשכנתא גדולה. כעבור חמש שנים הבניה הסתיימה וכבר עמדו להיכנס לדירה, כאשר לפתע קיבל הודעה שזכה בדירת חמשה חדרים בבית שמש במחיר למשתכן, ומפאת העיכוב בטופס 4 בדירה הראשונה, היה עוד יכול לנצל את ההזדמנות ברגע האחרון ולהרוויח דירה ענקית בריכוז חרדי קרוב לירושלים.
הוא תלה פתק באיזור מגוריו על הדירה הראשונה, וכעבור יומיים התקשר אליו יהודי שהסכים לשלם 1,100,000 ₪ במזומן על הדירה הראשונה, ובתחשיב שערך יצא לו שבתוך חמש שנים הרוויח מפערי הדירות כ-700,000 ₪. ורק לשם השוואה, אחיו שעובד לפרנסתו, קנה יחד עימו לפני כחמש שנים דירה להשקעה בדימונה, וכעת נאלץ למוכרה אחרי כמה חדשים שלא הצליח להשכירה, ויצא לו שהפסיד 25,000 ₪ מסך הקניה.
כך ראה איזו סיעתא דשמיא עצומה מלווה את מי שמקבל על עצמו עול תורה, ולא משנה דרגתו בתורה. שהרי גם אילו היה עובד בכל כוחו בשנים אלו, לא היה מצליח לחסוך סכום עצום כזה. וכמה יש להתחזק באמונה פשוטה זו, שכל המקבל על עצמו עול תורה מעבירין ממנו עול דרך ארץ – "כל" הכוונה שלא משנה מה הרמה שלו בלימוד, העיקר שזה יהיה באופן של "המקבל", כלומר, בהחלטה חזקה ללמוד 'ויהי מה', שעי"ז זוכים לסייעתא דשמיא מופלאה.
מעל הטבע.
(מאמרי עינינו גל, אוסף גיליונות נח תש"פ)