- המקור הראשון לזיהוי הר ההר שליד פטרה כמקום קבורת אהרן הכהן
המקור הראשון לזיהוי מקום קבורתו של אהרן הכהן ע"ה בסביבות העיר הקדומה פטרה (ישנן גם דעות אחרות בענין זה), מופיע בספרו של יוסף בן מתתיהו 'קדמוניות היהודים' (ד, ד ז): "הוליך זה (-משה) את המחנה דרך המדבר, ובא אל מקום בארץ ערב שהערבים חשבוהו למטרופולין שלהם. לפנים נקרא ערקא, ועכשיו שמו פטרה. המקום מוקף הר גבוה, ושם עלה אהרן אל ההר…".
- הבדואים מספרים: כאן הכה משה בסלע…
הערבים מכנים הר זה בשם 'גבל הרון' – הר אהרן. האגדות שבפי הבדואים יושבי המקום מספרות, כי זה גם המקום בו הכה משה בסלע, וכאן גם נקברה מרים. הנחל העובר בפטרה נקרא "ואדי מוסא", על שמו של משה רבנו, וכך גם שם העיר הסמוכה.
- כמו במערת המכפלה: לא מרשים לרדת יותר מתשע מדרגות
בשנת תרי"ב ביקר בהר ההר רבי יחזקאל הכהן מפרס, שהעיד כי הערבים אוסרים לרדת לתוך המערה יותר מתשע מדרגות, ומי שעושה כן הם הורגים אותו. בנוסף, הם מתירים להיכנס למערה רק לאחר ש"מקריבים קרבן", וליהודים הם בכלל לא מתירים להיכנס.
- האם ליד הר ההר טמונים מתי המדבר?
מסורת היתה אצל יושבי המקום, כי במדבר שממזרח ההר טמונים מתי המדבר. לפי עדותם, כשמביטים אל המקום מרחוק רואים אותם שוכבים על הארץ במלבושיהם ומנעליהם כמו בחיים – אולם כשמתקרבים רואים תלי תילים של עפר. כך סיפרו מלוויו של רבי יחזקאל הכהן בשנת תרי"ב, ואף הציעו לו לבוא עמם לראות את הפלא במו עיניו, אולם מחוסר זמן הוא סירב.
- לדעת הגאון רבי יוסף חיים מבגדד, גם נדב ואביהו טמונים בהר ההר
הגאון רבי יוסף חיים מבגדד בספרו 'בן יהוידע' (סוכה כה) כתב כי בהר ההר קבורים גם נדב ואביהו בני אהרן, וקבורתם שם היתה על פי הדיבור בפירוש, או על פי רוח הקודש של משה רבנו, שידע ששם יקבר אהרן. ואגב מעניין לציין, כי לעומת המסורת המקובלת שאהרן הכהן נפטר בראש חודש אב, וכמו שנאמר בתורה – "בחודש החמישי באחד לחודש", הרלב"ג בפרשת חוקת כותב, כי "החודש החמישי" כאן הכוונה לחודש שבט, שהוא חמישי לחודש תשרי.
(מקורות: מאמרו של הרב יוסף עזרא זליכה בקובץ אור תורה תשנ"ה; מוסף שבת קודש של יתד נאמן פרשת חוקת תשמ"ו)