כמה אנשים יכולים לבדוק חמץ בבית אחד ?

ג' תשרי תש"פ - סימן תל"ב

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מדוע נוסח הברכה בבדיקת חמץ היא 'על ביעור חמץ'?מה הדין באופן שהתחיל לבדוק ועדיין לא בירך? מה העניין שלא לדבר במהלך כל הבדיקה?ומדוע מניחים פתיתי חמץ לפני הבדיקה?שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תל"ב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

קודם שיתחיל לבדוק, יברך 'אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על ביעור חמץ', והברכה צריכה להאמר לפני הבדיקה, ומבאר המ"ב, שזה לפי הכלל שיש בידינו, שכל המצוות מברכים עליהם עובר לעשייתן, וטעם הדבר שהברכה נאמרת בלשון 'ביעור' ואע"פ שמבער את החמץ רק למחרת, מבאר המ"ב, שא"א לברך 'על בדיקת חמץ', משום שהבדיקה היא לא גמר המצוה, דהיינו, מטרת המצוה היא לבדוק כדי למצוא את החמץ ולבער אותו למחרת, וכיוון שהבדיקה היא התחלת הביעור, מברכים על ביעור חמץ.

על ביטול לא מברכים כיוון שזה דברים שבלב.

אדם שהתחיל לבדוק ללא ברכה, הדין הוא, שכל עוד שלא סיים את הבדיקה, יכול לברך, ואע"פ שכל המצוות מברכים עליהם עובר לעשייתן, מבאר המ"ב, כיוון שהוא עדיין לא סיים את הבדיקה, זה נחשב עובר לעשייתן, כלומר, הוא מברך לפני הבדיקה שהוא עתיד לבדוק אח"כ.

יזהר שלא ידבר בין הברכה לעשיית המצוה, ואומר המ"ב, שבדיעבד אם הוא דיבר מעניינים שאינם קשורים לבדיקת חמץ, יחזור ויברך, וטוב שלא לדבר כלל עד סוף הבדיקה, ואע"פ שאם דיבר אחרי שהתחיל לבדוק לא צריך לחזור ולברך, כי הברכה חלה כבר על תחילת הבדיקה, בכ"ז יש עניין לא לדבר, כדי שישים לב לכל המקומות שמכניסים בהם חמץ.

אדם שיש לו כמה בתים, צריך לבדוק את כולם, ובברכה אחת יכול לבדוק את כולם, והליכה מבית לבית לא נחשבת להפסק, והמ"ב מביא בשם החיי אדם, שבית וחנות, אם החנות בחצר אחרת, החנות לא יוצאת בברכה שבירך על הבית, אבל האחרונים חולקים על זה, כי הכל רשות אחת.

בעה"ב שקשה לו לבדוק את כל החדרים כולם, ורוצה שיעזרו לו בבדיקה, יקח את בני ביתו או אנשים אחרים, ויעמדו לידו לשמוע את הברכה, כדי שיקיימו את מצות בדיקת חמץ בברכה, ואח"כ יתפזרו איש איש לבדוק במקומו, ואם בעה"ב לא בודק בכלל, השליח שבודק יברך, ואם השליח לא שמע את הברכה מבעה"ב, לא יבדוק, כי הבדיקה צריכה להיעשות עם ברכה, אא"כ אין אפשרות אחרת.

לכתחילה צריך לבדוק את החמץ ע"י אדם גדול, ולא ע"י נשים, קטנים, ועבדים, כיוון שבדיקת חמץ יש בה טורח, אבל בדיעבד אפשר לסמוך עליהם.

נוהגים להניח עשרה פתיתי חמץ במקום שימצאם הבודק, כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה באופן שלא ימצא שום חמץ, ומביא המ"ב, שההמשך של הרמ"א חולק ואומר, שאם לא נתן, לא עיכב, דדעת כל אדם עם הברכה לבער אם נמצא, כי הברכה היא על  בדיקת חמץ, והרי הוא בדק, ואם מצא או לא מצא זה כבר עוד עניין, ומביא המ"ב, שבכ"ז מנהג העולם להניח פתיתים, ויש לזה מקור באריז"ל, ויניח פתיתים כאלה שלא מתפזרים, ויניח אותם במקום המשומר, כדי שלא יטלו אותם עכברים או קטנים, ויפזרו אותם בבית.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים