כיצד על אדם לנהוג בערב פסח עם חמץ של חברו המופקד אצלו ?

ט' חשון תש"פ - סימן תמ"ג- סעיף ב'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מה הצד לומר שהנפקד צריך לדאוג למץ של המפקיד והרי אין לו שום קשר עם החמץ הזה? האם אפשר לסמוך על כך שהמפקיד מכר את החמץ מהמקום בו הוא נמצא?ומה עלי לעשות בערב פסח עם חמץ של יהודי הממושכן אצלי?שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תמ"ג סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

יהודי שמופקד בידיו חמץ של יהודי אחר, ומתקרב זמן איסור חמץ, עד תחילת שעה חמישית לא יעשה עם החמץ שום דבר, שהרי כפי שמבואר בסעיף א', מן התורה החמץ אסור באכילה ובהנאה כבר ביום י"ד מסוף שעה שישית ואילך, ומדרבנן חז"ל אסרו את החמץ ביום י"ד שתי שעות קודם לכן, בשעה שישית ובשעה חמישית, בשעה שישית החמץ אסור מדרבנן באכילה ובהנאה, ובשעה חמישית אסור באכילה, וזה מה שאומר השו"ע, שעד תחילת שעה חמישית, לא יגע בחמץ.

אם הגיע שעה חמישית והבעלים לא הגיע לקחת את הפיקדון, הנפקד ימכור את החמץ לגוי כדי שהבעלים של החמץ לא יפסידו את דמי החמץ, ואומר המ"ב, שבמקום כזה שהנפקד חושש שאם הוא יחכה עד ערב פסח בשעה חמישית הוא לא ימצא קונים, ימכור את החמץ קודם לכן.

אם הנפקד לא מכר את החמץ לגוי והגיע זמן האיסור, חייב לבערו בזמן איסורו אפילו אם הוא לא חייב באחריותו, ומבאר המ"ב, שאע"ג שאין לנפקד שום קשר עם החמץ, בכ"ז צריך לבערו, כיוון שיש לו קשר עם הבעלים של החמץ, שהרי 'כל ישראל ערבים זה בזה', ומשום כך הוא חייב לדאוג שהבעלים של החמץ לא יעבור על איסור, טעם נוסף אומר הגר"א, שמכיוון שהחמץ בביתו והחמץ של יהודי, הוא חייב לבער את החמץ הזה, כי יש ברשותו חמץ שעוברים עליו.

המ"ב אומר חידוש נוסף, שאע"פ שיש אפשרות שהבעלים של החמץ מכר את החמץ לגוי מהמקום בו הוא נמצא, הנפקד צריך לבער את החמץ, כיוון שהאפשרות הזו היא ספק, ומצד שני יש כאן ודאי חמץ לפנינו, וודאי חמץ גובר על ספק מכירה.

אומר המ"ב, כאשר הנפקד פשע והגיע למצב הזה שלא מכר את החמץ שמופקד בידיו לגוי ולכן הוא צריך לבער את החמץ מן העולם, סובר המג"א שהוא חייב לשלם את דמי הפיקדון למפקיד, ואע"פ שהוא שומר חינם, אבל נחשב הדבר לפשיעה, ומביא שדעת רוב האחרונים, שהחיובים של שמירה לא מחייבים את השומר למכור את החמץ לגוי, אלא החיובים של השמירה מחייבים את המפקיד להחזיר את החמץ לבעלים, ורק מדין השבת אבידה הוא חייב למכור את החמץ, אבל לא מצאנו שאדם שפשע ולא השיב אבידה, שהוא חייב לשלם לבעלים את דמי האבידה, ובכ"ז אומר המ"ב, שאם החמץ ממושכן אצלו, אם הוא שרף את החמץ, הוא נושא באחריות שלו, כיוון שאם החמץ ממושכן בידיו, כל עוד והוא לא מחזיר את המשכון לבעלים, החוב נפקע, והרי כאן הוא לא החזיר את המשכון לבעלים, אא"כ הוא אנוס.

עוד אומר המ"ב, אפשר שאם החמץ ממושכן בידו והוא לא שרף אותו, מותר לו אחרי פסח לומר לבעלים, 'הרי שלך לפניך', אע"פ שהחמץ עכשיו לא שווה כלום, בכ"ז הוא מחזיר לו את הפיקדון שהופקד אצלו, ואז הבעלים צריך לשלם לו את דמי המשכון, דהיינו את ההלוואה שהוא לקח ממנו.  

בהפסקה התיישב לפתע אחד הילדים, והליט את פניו בידיו רכון על השולחן...
"רק מה?! - אתה הולך לגמול חסד עם ילד יהודי שבמקרה הוא גם הילד שלך"...
כאשר הרכב חלף על פניו הבחין ר' יעקב שבתוכו יושבים שני ערבים. לבו התמלא פחד. מי יודע מה הם זממו לעשות לו?
מדוע רוב האנשים בעולם הם בעלי דימוי עצמי נמוך? האם יש קשר בין מחמאות מהסביבה לדימוי העצמי?
מסירות נפש לזיכוי הרבים
בסיומם של ארבעים יום יצא הכדור מגופו, ויהי לפלא...
"למחרת התקשר אליי אחד הבנים בהתרגשות, וסיפר שאביו הגיע אליו בחלום ואמר לו פתרון לשאלתי!"
התנגד במשך שנים לבניה של השכן, וביום אחד בהיר הודיע שמסיר את סירובו
נשיא ארה"ב קרא לי בדחיפות: "מי זה ראביי נאקמאן פראם ברסלב? אני חייב לדעת..."
ואז זרק מור כבדרך אגב: "אבא, נראה לי שאני ממשיך לישיבה"
תשאלו את המקצוענים
תקשורת פתוחה במשפחה - האם זה כולל גם את המינוס הגדל בבנק ואת השידוך המתרקם אצל האח הגדול?
אברך שאל את מרן הגר"נ קרליץ זצ"ל, היכן להפקיד את כספי הביטוח הלאומי?
חברת התעופה 'אמריקן איירלינס' חסכה 40,000 דולר מ... הפחתת זית אחד בסלט לכל נוסע.
לטייל בטיילת הקסומה של החיים
שרים מתוך הלב: באירוע הזה הם לא יהיו רק מהצד של המשמחים, אלא גם מהצד של השמחים
בוקר אחד בשעה 9:00 חלפנו ליד כיכר זוועהיל. בדיוק בזמן שהתחילו להגיע כל האוטובוסים המביאים את האברכים לישיבת מיר. התנועה נעצרה מנחיל אנושי אדיר שהציף את הכביש...
...זה היה נשמע בערך כך: "בעוד 50 מטרים פנה ימינה". ואם היינו מפספסים, היה בוקע מהמכשיר קול: "תגיד לי, אין לך אוזניים?!".
סגולה לשפע ברכה והצלחה

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים