השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מה יעשה אדם שמצא תפילין ברחוב בשבת?
באיזה כובע מותר ללכת בשבת? וכיצד ינהג אדם שמצא ס"ת ברה"ר בשבת ויורדים גשמים? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"א סעיפים מ"א – מ"ג במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
יש מי שאוסר ללבוש כובע בשבת על ראשו כשהכובע עשוי להגן מהשמש, משום שחוששים שמא הרוח תעיף את הכובע והוא ירדוף אחרי הכובע לתפוס אותו, ויוליך אותו ד' אמות ברה"ר, אא"כ הוא מהודק בראשו, או שהכובע עמוק שראשו נכנס לתוכו היטב שאז אין חשש שהרוח תעיף ממנו את הכובע, או שהכובע קשור ברצועה תחת גרונו ואז אין חשש כלל.
ראוי להוסיף כאן את מה שאמר המשנה ברורה בתחילת סעיף מ', דהרי למדנו בסעיף מ', שיטת השו"ע היא, שבכל גווני אסור ללבוש בשבת כובע על ראשו כאשר יש בשוליו טפח ושולי הכובע קשים ואינם נכפפים, כי יש בזה איסור דרבנן משום אוהל עראי, וא"כ לכאורה איך כאן מותר ללבוש את הכובע, למה השו"ע צריך להגיע לכך שאסור ללבוש משום שחוששים מהרוח, תיפו"ל שבכל גווני השו"ע אוסר זאת משום אוהל? המשנה ברורה עמד על זה כבר בסעיף מ' ואמר, שההיתר בסעיף מ"א הוא באופן שהכובע לא קשה, או שמדובר שאין רוחב טפח בשפתו, שאין איסור מצד אוהל אלא מצד הרוח, ומוסיף המשנה ברורה, שכל האיסור ללבוש כובע מחשש שמא הרוח תעיף את הכובע, זה רק כאשר יש תחת הכובע כיפה, אבל אם אין כיפה, אין חשש שיוליך את הכובע ד"א ברה"ר שהרי לא ירצה ללכת בגילוי הראש.
אדם שמצא בשבת ברה"ר תפילין המונחים בביזיון, יבדוק האם זה באמת תפילין או קמיע, שאם זה קמיע א"צ לדאוג לכבודו, ולכן אם יש בזה רצועות, סימן שזה תפילין, ומביא המשנה ברורה, שהיום אין דרך לעשות קמיע בצורת תפילין, ולכן גם אם אין בהם רצועות, חייב לדאוג לכבודן של התפילין ולהוליך אותם למקום המשתמר באופן שלובשן על ידו ועל ראשו, ואם יש שם כמה זוגות תפילין, יוליך אותם אחד אחד מרה"ר עד מקום המשתמר, וכן הלאה עד שיסיים להניח את כולם במקום המשתמר, ואם מדובר במקום סכנה כגון באופן שהגויים גזרו על הנחת תפילין, א"צ להכניס עצמו לסכנה כדי להכניסם למקום המשתמר.
קשה, איך מותר לו ללבוש את התפילין כדי להניחם במקום המשתמר כיוון שזה דרך מלבוש, והרי בשבת לא מניחים תפילין, ואיך אפש"ל שזה דרך לבוש? מבאר המשנה ברורה, שכיוון שבחול, הדרך הוא ללבוש את התפילין, גם בשבת זה נחשב דרך לבוש, ובוודאי שאין הכוונה למצוה שהרי הוי 'בל תוסיף'.
מביא המשנה ברורה בשם המג"א, שאשה המוצאת תפילין אסורה להכניסם בשבת אפילו דרך מלבוש, שכיוון שאינה רגילה להניחם בחול, הוי משאוי לגבה, ויש חולקים וסוברים, שכיוון שמדינא דגמרא אשה יכולה ללבוש תפילין, א"כ גם כלפיה זה נחשב ל'דרך מלבוש', ומביא המשנה ברורה שלפי המג"א, אשה לא תלבש טלית מצויצת בשבת כי זה דרך משאוי, אבל גם בזה יש חולקים.
באופן שיש רצועות בתפילין אבל אינם מתאימים למידה שלו, ימתין עליהם עד שתחשך, ויביאם למקום המשתמר.
אדם המוצא ס"ת בשדה, אם אין זה שעת הסכנה, ישאר בשדה לשמור עליו עד מוצ"ש, ואם יורדים גשמים, יתעטף בעור הס"ת ועוטף על הס"ת בגדים עליונים, ומוליך אותו למקום המשתמר, שזהו כבודה של הס"ת שלא תתקלקל בגשמים.