מעשה ובא אברך אל האדמו"ר הקדוש רבי מאיר אבוחצירא זי"ע, והפציר בו כי יבטיח לו זש"ק. אמר לו הצדיק: "דע כי הרב שסידר קידושין בחופתך נפגע מכם. עליכם לפייסו בטרם תבואו אלי".
דמו של האברך קפא בעורקיו. מרן הגר"ד פוברסקי זצ"ל ראש ישיבת פוניבז', הוא שהוזמן לסדר קידושין בחופתו. דקות אחדות עוד רעד תחת ההלם, כשהוא נזכר באחת כי אכן אירע שם משהו: המחותנים ביקשו להוסיף לכתובה כמה תנאים שבדרך כלל לא מוכנסים לכתובה, רבי דוד פסק כי אינו מסכים לכך, וכי אם יוסיפו את השורות הללו – הוא לא יסכים לסדר קידושין! אחד המחותנים הגיב מתוך לחץ כי השורות כה נחוצות, ואין ברירה אלא להוסיפן, גם אם רבי דוד לא יסדר את הקידושין…
רבי דוד קם ללכת, ורק כחלוף דקות אחדות התעשתו המחותנים, אצו אחריו במהירות להשיבו תוך שהבטיחו לו כי כתיבת הכתובה תהא כרצונו בדיוק. רבי דוד, ענק הרוח ושפל הברך, שב בשמחה, סידר קידושין והכל על מקומו בא בשלום. אלא שמסתבר כי מן השמים לא הסכימו למחול על הפגיעה…
כחץ מקשת אץ האברך מאשדוד אל מעונו של רבי דוד בב"ב, שטח בפניו בבכיות את בקשתו כי יואיל למחול לו. "רבי מאיר גילה לנו כי עלבון כבוד התורה מפריע כאן!".
רבי דוד היה המום וכאוב. הוא פרץ בבכי מזעזע על כך שבעטיו נמנע זש"ק מזוג יהודי. על אתר הצהיר מפורשות כי הוא מוחל לגמרי ואין כאן מצדו שמץ של קפידה חלילה. עוד באותו ערב שב האברך אל רבי מאיר וסיפר לו כי הושגה המחילה. האברך לא זז מביתו עד שהובטח לו זש"ק בתוך שנה. וכך הווה, בתוך שנה חבק האברך בן זכר במזל טוב.
יש לציין, כי בהיוולד הילד הנכסף טרח רבי דוד להגיש לאברך מתנה גדולה עבור הרך הנולד, כדי לפייס את הוריו על כך שבסיבתו נגרמה להם עגמת נפש.
(הגרי"י לוגאסי שליט"א, 'בית יעקב' פר' מטות, הובא במאמרו של הרב יעקב הייזלר בהמבשר תורני פסח תשע"ג)