האם ניתן לכסות את הפת בשעת הקידוש בכיסוי שקוף?

הדף היומי בהלכה כ"ו בחשון - סימן סימן רע"א סעיף ז'- סוף סעיף י'
לא מצליח לצפות? לחץ כאן

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



למה צריך למלאות את כוס הקידוש עד למעלה ?

מה יעשה אדם שנזכר לקראת מוצ"ש שלא קידש בשבת כלל? עד מתי צריך שיהיו החלות מכוסות? ומה העניין להסתכל בנרות כשמתחיל את הקידוש? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רע"א סעיפים ז' – י' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

אסור לטעום כלום לפני הקידוש, ואפילו לשתות מים, ואדם שטעם לפני הקידוש, יעשה את הקידוש אח"כ, במשנה ברורה אומר, שהחידוש בזה הוא, כיוון שהייתי חושב שחז"ל תיקנו לעשות קידוש לפני הסעודה, וכיוון שסעד לפני הקידוש, הייתי חושב שימתין עם הקידוש למחר, ע"ז אומר השו"ע, שאם טעם, יקדש, ולא ימתין למחרת, ואפילו אכל אכילה מרובה, יקדש לאחר האכילה.

אדם שמחמת סיבה כל שהיא, לא קידש בלילה, יכול להשלים אותו במשך היום עם כל הנוסח של הקידוש, אבל 'ויכולו' לא יאמר ביום, במשנה ברורה מסביר, שהטעם שלא יאמר 'ויכולו' הוא, כיוון שזה שייך רק ללילה כי רק אז הקב"ה סיים את 'מעשה בראשית'.

אדם שנזכר בבין השמשות של מוצ"ש, שלא קידש כלל, לא בלילה ולא ביום, יעשה קידוש ובלי הזכרת 'שם ומלכות', כיוון שזה ספק, וקידוש של יום יעשה במקום סעודה וכמו הקידוש של הלילה.

צריך שיהיו שתי מפות, אחת מעל הפת ואחת מתחת לפת, במשנה ברורה מביא שני טעמים למה צריך לכסות את הפת:

א. שהפת לא יראה את בושתו, שהרי בדיני ברות הפת קודמת לכל המאכלים, והנה כאן עושים קידוש על היין.

ב. כמו המן שהיה מכוסה בטל מלמעלה ומלמעלה.

ונ"מ בין ב' הטעמים, באדם שקידש על הפת, לפי הטעם שהפת לא תראה בושתה, א"כ אין צורך לכסותה שהרי קידש עליה, אבל לטעם השני שזה זכר למן, גם כשמקדש על הפת, יכסה אותה.

עד מתי צריך לכסות את הפת, האם רק בקידוש, או עד שמברך 'המוציא'? במשנה ברורה יש צד שזה תלוי בב' הטעמים, אם הטעם משום שהפת לא תראה בושתה, מספיק לכסות עד אחרי הקידוש, אבל אם הטעם הוא זכר למן, צריך לכסות עד 'המוציא'.

מקדש על כוס יין מלא, במשנה ברורה מסביר, שכוס של קידוש והבדלה, זה כוס של ברכה, וצריך שיהיה מלא, ואדם שיש לו כוס גדולה ומעט יין, ורואים חלל ריק בכוס, אם יש לו כוס אחרת קטנה יותר, ישפוך את תכולת הכוס, לכוס קטנה יותר, ואם אין לו, יקדש כך, כי בדיעבד מספיק רביעית יין לצאת יד"ח קידוש.

אם מישהו שתה מן היין, ואין לו יין אחר אלא רק הכוס הפגום, עדיף שיקדש על פת ולא על יין פגום.

צריך הכוס להיות שלם, ויהיה מודח היטב מבפנים ומבחוץ, וכל שאר הדברים המוזכרים בסימן קפ"ג לעניין כוס בהמ"ז, צריכים להיות בכוס יין של קידוש.

אומרים 'ויכולו' מעומד, כיוון שזה עדות שהקב"ה ברא שמים וארץ, ועדות צריכה להיות בעמידה, ואח"כ אומר בפה"ג, וקידוש.

יכול לעמוד בשעת הקידוש, ויותר טוב לשבת, במשנה ברורה מביא ב' טעמים לזה:

א. עי"ז הקידוש יותר נחשב לקידוש במקום סעודה.

ב. עי"ז כל המסובים יצאו ידי חובתם.

נוהגים לשבת גם כשאומרים 'ויכולו', ואע"פ שאמרנו קודם, שזה עדות, ומדוע אומרים אותו בישיבה? במשנה ברורה מסביר, כיוון שהוא כבר אמר אותו בבהכנ"ס. 

צריך לומר ג' פעמים 'ויכולו', בבהכנ"ס בתפילת העמידה, וכן לאחר תפילת העמידה, ובבית, ומי שחסר לו, ישלים אותו בסעודה על הכוס.

כשמתחילים לומר הקידוש, יסתכל בנרות, שזו סגולה לרפואת העין, אבל לא מדקדקים בזה כ"כ, ובשעת הקידוש יסתכל בכוס של ברכה, כדי שלא יסיח דעתו.

השארת תגובה