שח הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א: סיפר לי אדם חשוב ונאמן שליט"א מתושבי ארה"ב, ששמע מפי הרב פוקס מבאלטימאר יצ"ו: מנהגו של הרב למסור בכל לילה שיעור בביהכנ"ס דשם, והנה באחד הימים ניגש אליו יהודי מתושבי המקום שכמעט ואינו נראה בבית הכנסת, הלה פתח לדבר עם הרב, והודה על עצמו כי אין לו כל חיבור וקשר (פנימי) לאידישקייט (יהדות) זולתי דבר אחד, והוא ההודאה לבורא עולם בכל עת, וזה משום מעשה שהיה.
וסיפר, כי משנים קדמוניות גדולה עשירותו כקרח, אבל צרה אחת היתה לו בביתו, כי לא נפקד בזש"ק שנים רבות מנישואיו. "פעם אחת" – סיפר – "התדפק על דלת ביתי יהודי חשוב, משולח מארה"ק. היהודי נשא חן וחסד בעיניי, הכנסתיו לביתי ושפכתי לפניו סגור לבי וכל המעיק עלי, כי רבו אנחותי ולבי דוי על שלא זכיתי לחבוק בן או בת. המשולח חיזק לבי, והוסיף לומר: רואה אנכי כי לא אוכל לבקש ממך חיזוק בכל ענין שהוא, אבל זאת אבקש, שתתחזק מעתה בעניין ההודאה להשי"ת. מהיום הוי מודה לו אתה ובני ביתך על שלא זכית לחבוק בן (כלומר, שמבינים אתם שטובה גדולה ועצומה טמונה בזה), וככה תאמרו בכל יום: רבש"ע, מודים אנחנו לפניך על כל החסד שגמלת עמנו ובפרט בטובה הטמונה ומוסתרת בזה שלא נתת לנו בן ובת".
ואכן, בכל יום ויום היו השניים קמים בבוקר ומודים לפני ה' האלוקים בנוסח הנ"ל. "והנה, מתחילה היו הדיבורים רק מהשפה ולחוץ, ורק במשך הזמן החילותי להרגיש קרבת אלוקים ע"י דיבורים אלו, ואכן כעבור זמן נפקדנו בדבר ישועה ורחמים…
"ב"ה, לא פסקתי ממנהגי להודות ולהלל לה' בכל עת. והנה, לפני כמה חדשים הוצרכתי בדחיפות לסך מיליון דולר להשלמת איזה ביזנעס, ועל אף גודל עשירותי לא הצלחתי להשיג סכום גדול כזה ב'מזומן', וכבר קרב היום שבו עלי להניח על השולחן הסכום הנכבד ואין כל זכר לסכום כזה. מה עשיתי, בכל יום ויום הייתי מודה לה' על שעדיין אין לי את המיליון הנצרך לי…
"בבוקרו של היום המיועד לשלם את המיליון, קמתי בבוקר כשעדיין אין לי כל השגה 'מאין יבוא עזרי', ולא פסק פי מלהודות לה' על המיליון החסרים לי. והנה, באותו היום בשבתי באסיפה חשובה, לפתע מתקשר אלי ידידי שמכבר הימים. בקושי עניתי לו מפני הכבוד בקיצור נמרץ, והנה הוא פותח פיו לומר לי: שמע נא, מחויב אנכי להיפטר עכשיו ממיליון דולר, עשה עמי צדקה וחסד וקח ממני את המיליון הלז למשך כמה שבועות עד יעבור זעם… לא ידעתי את נפשי מרוב שמחה, ומגודל ההכרה כי הבורא שהנני מודה לו בכל עת סידר לי את המיליון בעתו וזמנו ממש"…
וכבר כתב רבינו יונה (שע"ת ש"ד אות יב) ואם תמצא את החוטא תלאה ותקרה עליו צרה, ויצדיק עליו את הדין ויקבל המוסר באהבה, יהיה זה לו למגן מהיסורים הרבים הראויים לבוא עליו…
(באר הפרשה חוקת תשע"ח)