וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הָאֵלֶּה… וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים (במדבר ה כג)
נאמר במדרש: גדול השלום, שהשם שנכתב בקדושה, אמר הקב"ה – יימחה על המים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו.
סיפר רבנו הגרא"מ שך זצ"ל, שבהיותו בחור בישיבה ועמד לפני נישואיו, הזמינו אחד מגדולי ישראל המפורסמים לסעודת שבת. הרבנית הגישה לפניו את הקומפוט, אך כאשר טעם ממנו ראה שפשוט לא ניתן לאוכלו, כי היה בו טעם מר מאוד.
הגאון המארח הרגיש בדבר ושאלו מדוע אינו אוכל, והוא היסס לענות. המארח הבין את הסיבה, ואמר לו: "אליעזר מנחם, אני אוכל את הקומפוט הזה שאי אפשר לאוכלו, כבר ארבעים שנה. ואם אתה לא תאכלנו, אז אני אוכל את הקומפוט שלי ואחר כך אוכל גם את הקומפוט שלך"… והעיד מרן הרב שך כי הנהגה זו אכן לוותה אותו למשך כל ימיו.
לימים כשחלתה רעייתו של הגרא"מ שך והיתה מאושפזת בבית חולים, אמרה לאחד שבא לבקרה את הדברים הבאים: "כשהיינו אנו ובעלי הרב, חתן וכלה, עשינו הסכם בינינו שפעם הוא יוותר לי, ובפעם השניה אני אוותר לו, וכן בפעם השלישית הוא יוותר לי ובפעם הרביעית אני אוותר לו. אבל אגיד לך את האמת, שאף פעם לא בא התור שלי לוותר לו, כי תמיד הוא ויתר לי"…
('איש לרעהו' מתוך 'בדידי הוה עובדא')