סיפר הרה"ג רבי מנחם צבי גולדבאום שליט"א: מו"ר הגאון רבי אלעזר שמחה וסרמן זצ"ל, בנו בכורו של מרן הגה"ק רבי אלחנן זצוק"ל הי"ד, הגיע לעיר לוס אנג'לס בשנת תשי"ג לערך, בראשות קבוצה מובחרת של תשעה "אריות" (כלשונו של מו"ר זצ"ל) – מבחירי ישיבת תורה ודעת בניו-יורק. הם הגיעו לשם על פי הזמנתו של רב מקומי, שהתעטף בחלוקא דרבנן. אותו רב היה אמור לשאת בעול הגשמי של הישיבה החדשה – כולל העמדת בית מדרשו כמשכנה, ומו"ר זצ"ל היה אמור להתעסק אך ורק בצד הרוחני של העמדת תלמידים והרבצת תורה.
באותן שנים לא היה אפילו נער אחד חובש כיפה בלוס אנג'לס, ומו"ר התבטא שיש לו חלום שפעם יהיה כזה… גם חלב-ישראל לא היה ניתן להשיג אז בעיר. הבחורים פנו למו"ר בבקשה שיארגן חלב-ישראל, ומו"ר שאל את הרב מה ניתן לעשות בנדון. השיבו אותו רב: "מה הבעיה? – תניח על השולחן חלב-סתם, ותספר לבחורים שזהו חלב-ישראל…".
סיפר מו"ר זצ"ל: "באותו רגע הבנתי שהבעיה איננה עם החלב (הרי ניתן להסתמך על ההיתר של מרן הגר"מ פיינשטיין זצ"ל), הבעיה היא עם הבשר! כיצד ניתן לסמוך על השחיטה של אותו רב שאיננו אדם ישר ונאמן?! הוריתי אפוא שלא להכניס מהשחיטה של אותו רב לישיבה".
כאשר הרב שמע על כך, הוא גירש את הבחורים ואת רבם מבית מדרשו, והפסיק את מימון הישיבה. הוא לא הסתפק בכך, אלא אף יצר קשר עם שאר רבני העיר והזהירם לבל יכניסו את הקבוצה "הפנאטית" לבית מדרשם…
התקשר מו"ר זצ"ל למרן הגאון רבי יעקב קמנצקי זצ"ל ושאלו: "האם ניתן להישאר במקום כזה?", ומרן הגר"י קמנצקי השיבו מיניה-וביה: "האם ניתן לעזוב מקום כזה?!"
וביאר מו"ר זצ"ל: אין חובה לצאת לרחובה של עיר לחפש אבידות, אך כאשר מוצאים אבידה ישנו איסור "לא תוכל להתעלם". בדומה לזה, אין חובה לחפש נפשות אבודות להשם יתברך, אך כאשר מוצאים נפשות כאלו – אסור להתעלם, ומחויבים להשיבם בתשובה ולהחזירם לאביהם שבשמים.
מו"ר זצ"ל נשאר בלוס אנג'לס כמחצית היובל, ויצר שם מהפכה רוחנית (וזכורה לטוב הרבנית פיגא רחל וסרמן ע"ה שנשארה בדטרויט הרחוקה בשנה הראשונה לישיבה בלוס אנג'לס, וממשכורתה כמורה התקיימה הישיבה באותה השנה). לפני כעשר שנים התקיים כנס בישיבת 'אור אלחנן' בירושלים עבור בחורים מלוס אנג'לס שלומדים תורה בישיבות הקדושות בארץ ישראל. מאות השתתפו!
(אספקלריא, כי תצא תשע"ח)