סיפר הרה"ג רבי ראובן אלבז שליט"א: בסוכות שנת תש"ל הצטרפתי לרבינו לנסיעתו לבית ההבראה של "ועד הישיבות" בנתניה. בליל "הושענא רבא", חיפשו ראשי הישיבות בעל קורא לקריאת ספר "משנה תורה", מתוך ספר תורה כמנהג בני אשכנז. חיפשו ולא מצאו. לפליאתם, ניאות רבינו וקרא ברציפות ובדקדוק את כל התיבות והאותיות בלא טעות אחת. המפליא ביותר היה, שקרא בהברה ספרדית לפי ניגון הטעמים של בני אשכנז...
עם הגאון רבי חיים שמואלביץ
בפעמים הראשונות שהגיע, עדיין לא הכירוהו ראשי הישיבות. היה שם הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל, ראש ישיבת "מיר" המעטירה. הוא שוחח עם רבינו בלימוד ונפעם.
למקורבו אמר נרגש: "לא ידעתי שיש לספרדים ת"ח בשיעור קומה כמותו". מאז, בכל שאלה בהלכה שנשאלה שם, היה מפנה רק אל רבינו!
"כעת הנך מבין מדוע לא הלכתי?!"...
מהנעשה בתקופת "בית הארחה" בנתניה. רבינו ניצל את ימי שהותו בעיר להתרשם מקרוב בעבודתו בקודש של האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל, בעל ה"דברי יציב". מתבונן היה בתפילותיו ובעבודת הנענועים ביגיעות עצומות, בפרט בהושענות של "הושענא רבה".
שנה אחת ביקשוהו ראשי הישיבות להצטרף עמהם לביקור חג בסוכת האדמו"ר. לפליאתם, רבינו סירב. בחזרתם, שאל רבינו: "מה אמר לכם הרבי?"
ענו לו: "הרבי תמה, 'מה? הרבנים יצאו לחופש בחג? והרי בו עיקר העבודה!'..." משיצאו, לחש רבינו לבנו, הגאון רבי אליהו: 'כעת הנך מבין מדוע לא הלכתי?!...'
לא אחת, כאשר באו תלמידי רבינו לבקרו בחול המועד, לקיים בו "חייב אדם להקביל פני רבו ברגל", היה אומר להם: "לכו לבית מדרשו של הרבי מקלויזנבורג, תראו מה זו תפילה של עובד השם. מסירות נפש עד כלות הנפש".
זאת ועוד, היו נושאים שנהג לשלוח אליו שואלים, לבקש ברכתו ולשאול בעצתו. אחר פטירתו של האדמו"ר, נשאל רבינו: "אצל מי נלך?" וענה בכאב: "כבר אין! האחרון היה הרבי מקלויזנבורג"...
"רצינו להגיע לעוה"ב בלי עורכי דינים"
סיפר הרה"ג רבי אברהם כהן שליט"א: בימים הסמוכים לחג הסוכות, עברתי בשוק מאה שערים לקניית ארבעת המינים, והנה רבינו צוהל לקראתי. בידו שלושה הדסים גדולים, וכולו קורן מאושר: "ראה אלו הדסים מהודרים!"
ביקשתי שיבדוק כמה אתרוגים עבורי, אך הרב התנצל שהוא ממהר. הנהג ממתין לו ברחוב הראשי.
אך אמר לי: "הצטרף אלינו לנסיעה הביתה. נבדוק בדרך!" בדרך התבונן רבינו וראה שבאחד ההדסים התעוררה שאלה של 'נקטם ראשו' ונצטער מאוד.
לשאלתי: "הרי יש בזה סתם ויש בשולחן ערוך (תרמו, י), יסמוך איפוא על הכלל 'סתם ויש הלכה כסתם'?"
נענה: "אמת, כך ההלכה (יעויין אור לציון ח"ד לג, א'), אבל כיון שיש פוסלים, איני רוצה להגיע לעולם הבא עם עורכי דינים. רצוני לקיים את המצווה מבלי עוררין".
והפטיר: "אם ירצה השם, מחר אשוב לקנות אחר!"
(מתוך רבינו בעל האור מציון)