הגאון רבי יהודה אריה הלוי דינר שליט"א
ענייני ברכות
שאלות ששאלתי את רבינו רבי חיים קנייבסקי שליט"א:
שאלה: מי שיש לו בשר ושניצל (ברכת שניהם "שהכל"), והשניצל מטוגן בשמן זית, האם יש לו מעלה של ז' מינים, שיברך עליו קודם (דבברכותיהם שוות, ז' מינים קודם)?
תשובה: מסתבר שאע"פ שהוא טפל, סו"ס הברכה הולכת גם עליו, ויברך עליו קודם.
שאלה: מי שיש לו ב' פרוסות לחם, ועל אחד מהן יש ממרח, האם זה נחשב לחביב שיברך עליו קודם?
תשובה: אע"פ שהממרח טפל, בכל זאת מסתבר שיברך עליו קודם.
שאלה: אכל מיני מזונות, וגם כמה גרגירי רימון יש עליהם דין בריה (כמבואר בשו"ע ס' ר"י), האם יכול להוסיף בברכה מעין שלוש גם "על העץ ועל פרי העץ"?
תשובה: ידוע מהסטייפלר שאם שתה יין כשיעור כזית, ואפילו כשיעור כזית קטן, יכול להוסיף בתוך ברכת מעין שלוש אם בין כך מברך כגון על מזונות, מכיון שהיין הוא ספק ברכה (עי' "ארחות רבינו" ח"א עמ' פ"ט), וכמו כן בבריה יכול להוסיף בתוך ברכת "על המחיה" (אולם אם אכל מזונות ושתה יין פחות מכשיעור, לא יכלול הגפן בברכתו, הגרש"ז אויערבך זצ"ל, מובא בשש"כ פרק כ"ד ס"ק ע"א, ועי' בספר "וזאת הברכה" עמ' 48).
שאלה: אם אכל כמה גרגרי רימון שהוא בריה וספק אם חייב ברכה אחרונה, האם יכול להמשיך לאכול עוד כמה גרגרים מכיון שבין כך כבר הכניס עצמו לספק?
תשובה: מסתבר שמותר לאכול עוד בריה.
שאלה: אם אכל בריה בשיעור הקטן של כזית, האם יכול לברך עליו ברכה אחרונה?
תשובה: מסתבר שכן, שיש לו ב' צדדים, ספק בריה ועוד שמא יש כאן שיעור (ומסתבר דכוונת רבינו רק כשיש עוד ספק שמצטרף לשיעור הקטן של כזית דיכול לברך ואין מזה ראיה לשאר ס"ס).
שאלה: יש לו רימון שלם וחצי רימון, האם יש לברך ברכה ראשונה על השלם דברכותיהן שוות שלם קודם, או שמא כיון שגם החצי שהוא מלא גרעינים, וכל גרעין הוא בריה, א"כ גם הוא נחשב לשלם?
תשובה: מסתבר שיברך על השלם כיון דסו"ס "שלם" הוא מעלה יותר מבריה.
שאלה: יש לו חלב וקולה (ברכותיהן שוות, ז' מינים קודם), האם יש לשתות חלב קודם שגם בו נשתבחה ארץ ישראל דכתיב: "ארץ זבת חלב ודבש" (כמו שז' מינים קודם)?
תשובה: לא מוזכר שיש בזה מעלה, וכוונת הפסוק "חלב" אין זה חלב ממש רק הכוונה שפירות ארץ ישראל שמנים מחלב, וכמבואר בגמרא (כתובות קי"ב.).
שאלה: אבוקדו גדול יותר מתפוח, על מה יברך (ברכותיהן שוות גדול קודם, כמבואר בשו"ע ס' קס"ח ב'), וכן מלפפון ופלפל?
תשובה: מכיון שיש גרעין גדול בתוך האבוקדו נמצא ש'בשר' התפוח גדול יותר מבשר האבוקדו ולכן יש לברך על התפוח שנראה לעין קטן יותר.
וכן מלפפון ופלפל, אע"פ שהפלפל נראה גדול יותר יש למדוד לפי בשר הפלפל, והאוויר לא מצטרף. (וזה לימוד חשוב בשבילנו שיש אנשים שבפנים מלאים אוויר ורק מבחוץ נראים כאנשים גדולים וחשובים, אבל העיקר הוא איך נראים בפנים!)
שאלה: יש לו ספק ברכה, כגון ספק ברכת "בורא נפשות" האם יכול לבקש מאחר שמברך ברכה אחרת שיכוון להוציאו ב"ברוך… מלך העולם" וחברו יסיים את הברכה שלו והוא יסיים את הברכה האחרת?
תשובה: אם אין לו עצה אחרת יכול לעשות כן, אע"פ שי"א שאין שומע כעונה על חצי ברכה, הנ"מ כשהמברך אומר רק חצי, אבל אם המברך אומר את כל הברכה, אפשר לכוון לצאת ממנו אפילו חצי ברכה, כמבואר בספר "קהילות יעקב" (ברכות ס' ט').
**
ענייני קדימה בברכות
בט"ו בשבט אוכלים הרבה מיני "פרי העץ", ויש לדעת על איזה פרי יברך כדי לפטור את השאר.
כשיש לפניו הרבה מיני פירות, אם כולן ברכותיהן שוין, ויש בהם משבעת המינים, יש לו לברך על הפרי שהוא משבעת המינים, ועי"ז פוטר הברכה לכל שאר הפירות (שו"ע ס' רי"א ס"א). ואפילו אם הוא רק חצי פרי, והשאר הם פרי שלם – מברכים עליו (משנ"ב סק"ד.)
אם שניהם ממין אחד, משבעת המינים, או ששניהם אינם מין שבעה, מקדים השלם, ואפילו החצי חביב יותר בכל זאת השלם עדיף (משנ"ב שם), וכששניהם שלמים, מקדים המין שרגיל להיות חביב אצלו, אפילו עכשיו חפץ במין השני (שו"ע שם ומשנ"ב ס"ק י"א).
ואם גם שניהם שלמים, או שניהם אינם שלמים, וגם שניהם חביבים ואחד גדול מחברו, הגדול עדיף ("דעת תורה". וכמש"כ השו"ע סי' קס"ח סעיף ב' לענין פת).
כשיש שבעת המינים, כל מין הסמוך בפסוק למילת "ארץ" קמא או בתרא הוא קודם למין השני, וסדר חשיבות בז' מינים הוא (חיטה ושעורה אינו מצוי אצלנו לאכול כמות שהם): זית, תמר, ענב (גפן) תאנה ורימון (שו"ע שם ס"ד). (יש שנותנים רמז לדבר לפי הגרעין שבו: זית, יש לו גרעין אחד. תמר, יש לו גרעין אחד שנראה כשתיים. ענב, יש לו כמה גרעינים. ותאנה, יש בו יותר גרעינים. ורימון יש בו מאות גרעינים!).
ולסיכום: כשיש הרבה מיני פרי העץ, סדר ברכתן הוא ז' מינים (לפי קדימה בפסוק סמוך ל"ארץ"), שלם, חביב, גדול. ואין צורך לאכול כל הפרי החשוב תחילה, אלא אחר שכבר אכל ממנו קצת, יכול לאכול שאר הפירות ("כף החיים" סי' רי"א ס"ק ט').
בגדרי "שלם"
א. מעלת שלם הוא גם בשלם העשוי ע"י אדם (שו"ע ס' קס"ח סעיף ב'), ולכן קציצת בשר קודם לחתיכת עוף (ספר "וזאת הברכה" בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל).
ב. וכן לחם שלם קודם ללחם פרוס, ואפילו אם השלם עשוי מפת קיבר (לחם שאינו נקי), והפרוסה עשוי מלחם נקי, יש להקדים את השלם, ואפילו השלם יותר קטן יש להקדימו ואפילו אם הפרוס יותר חביב צריך להקדים השלם (שו"ע ס' קס"ח סעיף א').
ג. "בייגלע" נקרא שלם, ומצוי שיש על השולחן כל מיני עוגות, ויש שם גם בייגלע ורוצה לאכול משניהם, וצריך לברך על הבייגלע, ולא על העוגות, אע"ג שהעוגות חביבות יותר.
ד. מעלת השלם הוא אם הדרך להגיש אותו שלם אבל דבר שאין דרך להביא אותו שלם לשולחן כגון אבטיח או מילון, א"צ לברך עליו כשהוא שלם (הגר"ח קנייבסקי שליט"א).
בירה וענבים
שאלה: יש לפניו בירה (משעורים) לשתיה וענבים (גפן), האם יברך קודם "שהכל" על הבירה שהוא שני ל'ארץ' (שעורים) או יברך על הענבים שהם שלישי ל'ארץ' משום שברכתו "בורא פרי הגפן"?
תשובה: והנה האם לאכילה יש מעלה לפני שתייה, מדברי משנ"ב (ס' רי"א ס"ק ל"ה) משמע שאין בזה דין קדימה, וכן מפורש בפמ"ג (בפתיחה להלכות ברכות ס"ק ח' ,ובמ"ז סי' רי"א ס"ק ו'), ודלא כמו שכתב ב"ערוך השולחן" (שם סעיף י"ז) שאכילה קודמת לשתייה, עי' שם, וא"כ יש לדון בנד"ד על איזה לברך קודם.
והנה כתב המשנ"ב (שם) שברכת "הגפן" על יין קודם לאכילת זית, הגם שזית הוא ראשון ל'ארץ' בתרא, וגפן הוא שלישי ל'ארץ' קמא, אלא מוכח דהא דיש מעלה בשבעת המינים באין ברכותיהן שוות הוא רק בהבדל בין "עץ" ו"אדמה", אבל כשיש מעלה גדולה בין שאר הברכות כגון ברכת "הגפן" ו"עץ", מעלת הברכה עדיפה, וא"כ ה"נ כשיש ברכת "העץ" על ענבים שהוא מעלה גדולה בעצם הברכה, הוא קודם אפילו אם הוא מאוחר בפסוק. וכן מבואר בהדיא בשעה"צ (ס' רי"א ס"ק ט') שברכת אדמה קודמת לברכת "שהכל" אפילו ברכת "שהכל" הוא מז' מינים.
מיץ רימונים ומיץ שזיפים
שאלה: יש לו מיץ שזיפים וגם מיץ רימונים (שניהם ברכתם "שהכל"), על איזה יברך קודם?
תשובה: כיון שמיץ רימונים הוא משבעת המינים אע"פ שברכתו "שהכל", עדיין יש לו מעלה של ז' מינים, וכמבואר בשעה"צ (ס' רי"א ס"ק ט') בשם פמ"ג, שדבש תמרים יש לו מעלת מין שבעה הגם שהוא "שהכל", עי" שם. וה"נ מיץ רימונים יש לו מעלת מין שבעה והוא קודם למיץ שזיפים (עי' ט"ז ס' קפ"ב ס"ק א', דשכר יש מעלת ז' מינים, אבל עי' "מגן אברהם "שם ס"ק ב', שכתב מכיון שברכתו "שהכל" אין לו מעלת ז' מינים).
ספק אם בירך ברכה ראשונה
כאשר הוא מסופק אם כבר בירך ברכה ראשונה, יכול להמשיך לאכול בלי ברכה. ולכתחילה יש לו לבקש מאחר להוציאו מספק. (שו"ע ס' קס"ז סעיף ט' ומשנ"ב ס"ק מ"ט), או שיעשה שינוי מקום כגון שיצא החוצה ויחזור, ואז יתחייב בודאי לברך.
לצאת ע"י אחר במקום ספק
מי ששומע ברכתו מאחר כדי שיוציאו משום שהוא מסופק אם הוא חייב, עדיף לכוון לצאת בברכה רק על הצד שהוא מחויב כדי לא לעבור על "ברכה לבטלה" (שעה"צ ס' תפ"ט ס"ק ה', וע' ב"אבני נזר" או"ח ס' תמ"ט).
יין פוטר שאר משקים
שאלה: האם ברכה של היין פוטרת משקה שמוצץ מקרח או סוכריה?
תשובה: כיון שבא לתוך הגרון ע"י מציצה, הוא צורה של משקה, ונפטר על ידי היין (הגרי"ש אלישיב זצ"ל), ויש סוברים שכיון שבפועל הוא צורה של אוכל ולא צורת משקה לא פוטר (בעל "שבט הלוי" [שליט"א] זצ"ל, הגר"נ קרליץ שליט"א).
פירות מרוסקים
שאלה: איזו ברכה מברכים על פירות מרוסקים?
תשובה: אם ניכר חתיכות של הפרי צריך לברך "העץ" או "האדמה", אבל אם אינו ניכר צריך לברך עליו ברכת "שהכל", ואם בירך ברכתו הקודמת יצא בדיעבד. כל זה אם הדרך לאוכלו שלם, אבל דבר שדרכו לאכלו מרוסק עדיין נשארת הברכה הקודמת.
שאלה: אם לא ניכר הפרי ובירך עליו "העץ" האם לכתחילה יקח משהו אחר כדי לברך עליו "שהכל"?
תשובה: מכיון שבדיעבד כבר יצא בזה אין צריך לחפש ולברך "שהכל" על משהו אחר (הגרי"ש אלישיב זצ"ל).
שאלה: כשאוכל פרי חדש שהוא מרוסק, האם מברך עליו "שהחיינו"?
תשובה: אע"פ שמברכים עליו ברכת "שהכל" מכיון שהוא מרוסק, בכל זאת מברכים עליו ברכת "שהחיינו" כיון שבכל אופן יש בזה שמחה (הגרי"ש אלישיב זצ"ל).
טעה ובירך "שהכל" על פרי
שאלה: רצה לברך "בורא פרי העץ" על פרי ואיתקיל מילוליה ואמר "שהכל נהיה בדברו" ומיד אמר "ברוך שם כבוד" וגו', מה עליו לעשות?
יסוד השאלה הוא, דהרי כיון שיצא בברכת "שהכל", א"כ היה מותר לו בדיעבד לאכול על סמך ברכה זו, רק היות ששכח, אמר "ברוך שם כבוד" וגו' האם זה נחשב להפסק והתבטלה הברכה וצריך לברך עכשיו ברכה אחרת מחמת הספק.
תשובה: אע"פ שאמר "ברוך שם" בטעות, בכל זאת עצם אמירת "ברוך שם" הוי בגדר שרוצה לסלק הברכה ונחשב להפסק וצריך לחזור ולברך "בורא פרי העץ" (עי' משנ"ב ס' כ"ה ס"ק כ"א, ושעה"צ ס' ר"ט ס"ק י"ב).
שתייה באמצע שמונה עשרה
שאלה: במוצאי תענית, התפלל מעריב ובאמצע שמו"ע הרגיש שעומד להתמוטט, ניגש לברז לשתות כוס מים להחיות נפשו, האם יברך קודם ברכת "שהכל" או עדיף לשתות בלי ברכה?
יסוד השאלה, האם נימא כיון שחייב לשתות משום פיקוח נפש, ממילא גם צריך להפסיק באמצע שמו"ע ויברך או שמא כיון שלגבי פיקוח נפש מספיק לשתות את המים (שעצם השתייה לא נחשב להפסק, שהרי לא מדבר כלום), אבל מה"ת שיפסיק את השמו"ע בדיבור הברכה.
תשובה: כיון שחייב לשתות, ויש איסור ליהנות מעוה"ז בלי ברכה ממילא הותר לו גם לברך, ובפרט דמבואר בשו"ע (ס' ק"א סעיף י"ב) שהפסק בשוגג לא מפסיק בדיעבד, עי' שם. וכ"ש כאן שהדין מחייב שצריך לברך ממילא בדיעבד אין זה הפסק בתפילה (הגראי"ל שטיינמן שליט"א והגר"ח קנייבסקי שליט"א).
ויש סוברים דמסתבר שמותר להפסיק רק למה שמוכרח, והיינו רק לשתייה בלבד, אבל הברכה אין בזה היתר, וישתה בלי ברכה (הגר"נ קרליץ שליט"א), וי"א שהוא ספק ולכן יהרהר הברכה בלבו לסמוך בדיעבד על הפוסקים דס"ל הרהור כדיבור (הגרי"ט וייס שליט"א).
ברכה אחרונה
מצוי מאד בט"ו בשבט, שאוכלים מיני פירות שהם משבעת המינים, וברכה אחרונה שלהם הוא מעין ג', וכן אוכלים שאר מיני פרי העץ, שברכה אחרונה שלהם הוא "בורא נפשות", ואם אוכל משניהם, אין צריך לברך "בורא נפשות" על שאר הפירות, מכיון שגם הם בכלל ברכת "על העץ", שגם הם פרי העץ. אבל אם אכל פירות משבעת המינים ביחד עם פרי האדמה, או עם שאר מאכלים שברכתם "שהכל", צריך לברך מעין ג' על הפירות של שבעת המינים, וברכת "בורא נפשות" על שאר הדברים (שו"ע ס' ר"ח סעיף י"ג).
שיעור אכילת פרס
יש להיזהר מאוד, דלפעמים אוכלים קצת מכל פרי, ונמצא שלא אכל ביחד כזית כדי שיעור אכילת פרס, ואם מברך עליהם "ברכה אחרונה", הרי זו "ברכה לבטלה".
הקיא את האוכל
אם הקיא את האוכל ולא נשאר בו שיעור, הוי כלאחר זמן עיכול, ולא יברך עוד ברכה אחרונה ("שערי תשובה" ריש סי' ר"ח).
בירך "בורא נפשות" במקום מעין ג'
ברכת "בורא נפשות" אינו דומה לברכת "שהכל" שהוא ברכה ראשונה וכוללת כל המאכלים, אלא ד"בורא נפשות" מועיל רק על מינים מסוימים, ולכן אם בירך "בורא נפשות" על דבר שברכתו מעין ג' לא יצא (משנ"ב ס' ר"ב ס"ק נ"ה).
בירך ברכת מעין ג' במקום "בורא נפשות"
וכן אם בירך ברכת מעין ג' במקום שהחיוב ברכה אחרונה הוא "בורא נפשות" לא יצא (משנ"ב שם). חוץ מפירות שאם בירך עליהם יצא (שו"ע סי' ר"ח סעיף י"ג), וכן אם בירך על אורז "על המחיה" – יצא (שע"ת סי' ר"ח ס"ק ט').
בירך "על המחיה" ושכח "על הגפן"
שאלה: אכל עוגה ושתה יין ובירך "על המחיה" ושכח להזכיר "על הגפן", האם נפטר מלומר "על הגפן"?
תשובה: אם בשעה שאמר "על המחיה" כיוון ג"כ לפטור את היין שפיר נפטר בזה מכיון שהוא מידי דזיין (עי' "באר היטב" ס' ר"ח ס"ק כ"ג), אבל אם לא כיוון בהדיא לפטור גם את היין ברור שלא נפטר ("מנחת שלמה" ח"א ס' צ"א אות ו', שו"ת "הר צבי" ח"א תש' ק"ה, ובעל "שבט הלוי" [שליט"א] זצ"ל).
ברכת "שהחיינו"
שאלה: כלה ששכרה שמלת כלה האם צריכה לברך עליה "שהחיינו"
תשובה: רק כשקונה בגד או חפץ מברך "שהחיינו", אבל אם שוכרים רהיטים לא מברכים (אבל אם קבלו מחבר במתנה או קונה אפילו רהיט ישן, צריך לברך אם זה דבר חשוב), (הגר"מ פיינשטיין זצ"ל).
ברכת "על המחיה" וברכת "על הגפן"
שאלה: אכל כזית מזונות בבית אחד ושכח לברך שם ברכה אחרונה, והלך לבית אחר ושתה שם רביעית יין, מה עליו לעשות?
יסוד השאלה היא האם נימא שיברך כאן ברכה מעין ג' על היין ושוב יחזור למקום הראשון לברך ברכת "על המחיה" כיון שמזונות הוא טעון ברכה במקומו (עי' שו"ע ס' קפ"ד ג'), ונמצא שמברך ב' ברכות נפרדות או שמא מכיון שבין כך מברך ברכה מעין ג' על היין יכלול בתוכה גם "על המחיה" ביחד ויחסוך לעצמו ברכה שאינה צריכה, וזה עדיף על הדין של טעון ברכה במקומה (הגר"א גניחובסקי זצ"ל הסתפק בזה יומיים לפני פטירתו). ולמעשה מסתבר כצד השני שיברך עכשיו ברכה אחת ויכלול שתיהן בתוכו (הגר"נ קרליץ שליט"א והגר"ח קנייבסקי שליט"א).
חצי כזית שהכל ומזונות
אכל חצי זית שהכל וחצי זית מזונות, צריך לברך על שניהם יחד "בורא נפשות" (משנ"ב ס' ר"י ס"ק א').
ואם אח"כ חזר ואכל חצי זית מזונות תוכ"ד אכילת פרס לחצי זית הראשון, לא אמרינן בזה שעכשיו התחייב בברכת "על המחיה", שהרי כבר הצטרף לאכילת שהכל לפטור בברכת "בורא נפשות", וממילא אין שיעור כזית לברכה מעין שלוש (ספר "שלמי תודה" הל' ברכות עמ' מ' בשם הגראי"ל שטיינמן שליט"א, והגר"ח קנייבסקי שליט"א).
(מתוך 'מים חיים')