מי שאוחז ב'אלקי נצור' – האם יאמר 'ויכולו' עם הציבור?

הדף היומי בהלכה י"ז בחשון - סימן רס"ח סעיף ה'- סוף סעיף י"א
לא מצליח לצפות? לחץ כאן

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



למה בברכת 'מעין שבע' הציבור אומרים יחד 'מגן אבות בדברו'?

מהו הקטע העיקרי בתפילות העמידה של שבת? למה חוזרים לומר 'ויכולו' לאחר תפילת העמידה בליל שבת? ולמה לא אומרים ברכת 'מעין שבע' בבית החתן?  שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רס"ח סעיפים ה – י"א במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

אדם שהתפלל תפילה של חול במקום התפילה המיוחדת של שבת, אם היה מזכיר בה של שבת, בדיעבד יצא יד"ח, אבל אם לא הזכיר בה של שבת, לא יצא יד"ח, והדבר תלוי, אם עקר רגליו, חוזר לתחילת התפילה, ואם לא עקר רגליו, כאשר נזכר שלא הזכיר את של שבת בתפילת י"ח, חוזר ומתפלל את התפילה שתקנו חז"ל לשבת כל תפילה והנוסח שלה, וגם כאשר הוא לפני 'מודים', ונזכר שהתפלל תפילת י"ח, לא יאמר לפני מודים 'רצה נא במנוחתנו', אלא יחזור לתחילת התפילה, דהיינו, 'אתה קדשת' או 'ישמח משה' או 'אתה אחד', ובדיעבד, אם אמר 'רצה במנוחתנו' לפני 'מודים', יצא יד"ח, שהרי הזכיר של שבת, אבל לא לכתחילה.

אדם שהתפלל ב' - שחרית של שבת' תפילת 'ערבית של שבת', וכן כל תפילה שהחליף עם תפילה אחרת של שבת, יצא יד"ח, כיוון שהעיקר של תפילת שבת הוא 'רצה במנוחתנו', וזה חוזר בכל תפילות השבת, וי"א, שאם החליף 'תפילת מוסף' בתפילה אחרת או תפילה אחרת ב - 'תפילת מוסף', חוזר, והמ"ב אומר, שזו דעה מוסכמת, והטעם, כיון שלא הזכיר את קרבנות מוסף, וכן אם בליל שבת התפלל מוסף, לא יצא יד"ח, כיוון שהוא משקר בתפילתו.

אע"פ שמזכירים בתפילת ערבית של ליל שבת 'ויכולו', חוזרים ואומרים 'ויכולו' בסוף התפילה, משום יו"ט שחל להיות בשבת, שאז לא אומרים 'ויכולו' בתפילה, ולכן בכל שבתות השנה אומרים 'ויכולו' גם בסוף התפילה, וכן כדי להוציא יד"ח את מי שאינו יודע, ואומרים אותו בקול רם, ומעומד, כיון שבזה אנחנו מעידים להקב"ה במעשה בראשית, ועדות בעמידה, לכן צריך לומר אותו לכתחילה בעדה - בציבור, ובדיעבד, בשניים, ויחיד המתפלל, י"א שלא חוזר לומר 'ויכולו', כי אין עדות ליחיד, וי"א, שיחיד יכול לומר ובלי עמידה, וטוב שגם יחיד יאמר, אבל לא יתכוון לשם עדות, אלא כקורא בתורה.

אומרים ברכה 'מעין שבע', וטעם אמירתה הוא, משום שבזמנם בתי המדרש היו בשדות, והיו אנשים שמאריכים בתפילתם ונשארים שם לבד, לכן תקנו שהש"ץ יחזור 'חזרת הש"ץ' קטנה, כדי שבינתיים ימתינו לאותם שמאריכים בתפילתם שלא ישארו שם לבד, ויחיד לא אומר אותה, ואם רוצה להחמיר על עצמו, יכול לאומרה בלי פתיחה ובלי חתימה, וכן נוהגים הציבור לאומרה עם הש"ץ בלי פתיחה ובלי חתימה, ועל סמך הרמ"א הזה, אנחנו אומרים יחד עם הש"ץ 'מגן אבות' וכו', ואע"פ שבתי המדרש שלנו אינם בשדות אלא בעיר, בכ"א נשארה התקנה.

יו"ט שחל להיות בשבת, לא מזכירים של יו"ט בברכת 'מעין שבע'', כיון שהתקנה של ברכת 'מעין שבע' הייתה רק לשבת, ואפילו שמאותה סיבה היא גם שייכת ביו"ט כי בתי המדרש היו מחוץ לעיר, בכ"א כיוון שזה נתקן על שבת, לא מזכירים יו"ט.

לא אומרים ברכת 'מעין שבע' בבית חתנים ובבית אבלים, כיוון שזה מנין עראי, ואין את הטעם שמא יאחרו לבוא, כיון שכולם מגיעים בזמן.

אפילו בשבת שאחרי יו"ט אומרים 'מעין שבע', אבל לא ביו"ט לבד.

השארת תגובה