השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
משנ"ב חלק ג' הלכות שבת
סימן רמ"ב סעיף א'
- להזהר בכבוד שבת -
מהו המקור למצות "עונג שבת"? | מה זוכה אדם המענג את השבת? | על מי נאמר "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות"? | אדם המתפרנס מקופת צדקה, עד היכן החיוב של הקופה אליו לעניין סעודות שבת? | כיצד ינהגו הציבור באופן שמוכרי הדגים מייקרים את המחיר?
השו"ע בחר לפתוח את הל' שבת בעניין של "עונג שבת", ונקדים את דברי המ"ב על כך, בפשטות, כל המושג של עונג שבת וכבוד שבת, מקורו בנביא שנאמר "וקראת לשבת עונג", וא"כ, אין לנו ראיה לכך מן התורה, אבל יש מהראשונים שסוברים שמצות עונג שבת היא מן התורה, והמקור לכך הוא מן הפסוק "מקרא קודש", דהיינו, לכבד את השבת בכסות נקיה, ולענגה במאכל ומשקה, ובאמת חז"ל הפליגו במעלת המענג את השבת, שזוכה לנחלה ללא מצרים, וניצול משעבוד מלכויות, וזוכה לעשירות.
מצאנו ג' מאמרי חז"ל עד כמה אדם חייב להתאמץ ולענג את השבת במאכל, מצד אחד כתוב, שצריך לענג את השבת, בבשר, בדגים, ביין, במגדנות, בראשי שומים, ובתבשיל של תרדין, ומצד שני כתוב, שאפילו בכסא דהרסנא דהיינו דגים קטנים המטוגנים בשמן, יוצאים יד"ח כבוד ועונג שבת, ומצד אחר כתוב, עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, ומבאר המ"ב, שאדם שהקב"ה חננו בעושר ונכסים, ויש אפשרותו להוזיל מכספו לצורך עונג שבת, מצוה עליו לכבד את השבת כפי יכולתו וכנ"ל בבשר ודגים וכו', ואדם שהקב"ה לא חננו בהרבה נכסים, ושעתו דחוקה עליו, לכל הפחות יכבד את השבת בכסא דהרסנא, ואדם ששעתו דחוקה לו ביותר וגם זה אין לו, עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות.
אדם המתפרנס מן הצדקה, מחויבים גבאי הצדקה לתת לו לשבת, מזון של ג' סעודות, וכסא דהרסנא, וקשה, אם אנחנו אומרים שאדם ששעתו דחוקה לו ביותר עליו נאמר, עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, א"כ מדוע מקופה של צדקה נותנים לו גם כסא דהרסנא? ומבאר המ"ב, שהחילוק הוא כך, אדם שלא נזקק לבריות, אלא שאם ירצה לענג את השבת יצטרך להזדקק לבריות, עליו נאמר עשה שבתך חול וכו', אבל אדם שבלאו הכי נזקק לבריות ולא מסתדר לבדו, עליו נאמר שגבאי הצדקה יתנו לו גם כסא דהרסנא.
בכ"ז מבואר, שאפילו מי שצריך לאחרים, אם יש לו מעט משלו, צריך לזרז עצמו לכבד את השבת, ומבאר המ"ב, שיצמצם בהוצאות ימי החול, וישמור את אותו כסף, להוסיף בכבוד שבת.
במקום שהדגים יקרים, כגון שהסוחרים נצלו את העובדה שהיהודים מחזרים אחרי דגים לכבוד שבת והעלו את המחירים, אפשר להחרים ולומר שאף אחד לא קונה דגים לשבת, ויענגו את השבת במאכלים אחרים, ואסור לבני אדם לקנות דגים במקרה כזה, ואדם שכבר קנה דגים קודם הסכמת הקהל, מותר לו לאוכלם בשבת.