הרב מרדכי הלוי שוורצבורד
טריפה אינה חיה
מבואר במשנה בתחילת פרק 'אלו טרפות' מיני החולאים שבהם הבהמה נעשית טריפה, ומסיימת המשנה זה הכלל כל שאין כמוה חיה טריפה.
שהיית י"ב חודש בספק טריפה
דנו הראשונים והפוסקים ע"פ המבואר בגמ' בסוף הפרק שסימן לטריפה י"ב חודש, כלומר שהטריפה אינה יכולה לחיות יותר מי"ב חודש, ואם נסתפק על בהמה אם נטרפה למשל כשיש ספק אם נדרסה ע"י זאב, אם תחיה י"ב חודש סימן שלא נדרסה.
יתרת שחיה י"ב חודש
והרשב"א נשאל (בתשובה צ"ח) על בהמה שיש לה אבר יתר באופן שלהלכה היא טריפה מצד הדין שכל יתר כנטול דמי, למשל בהמה שיש לה שלש רגלים במקום שתים, הרי היא כמי שחסרה לה רגל וטריפה (כמבואר סי' נ"ה ס"ד), מה הדין אם תחיה י"ב חודש האם תהיה כשרה?
וכתב שחס ושלום לפקפק על דברי חכמים שקבעו שהיא טריפה, ותחילה כתב שאפילו יבוא מי שיאמר שראה יתרת שחייתה אנו מכחישים אותו ובודאי לא יכול להיות שתחיה י"ב חודש כפי שקבעו חכמים שהיא טריפה, והביא מכמה מקומות בגמרא שאמרו על מי שאינו יכול להוליד ובדקו ומצאו שהיה שקר,
וכתב שאין לומר שחכמים אמרו על הרוב שאינם חיים אבל יש מיעוט שגופם וטבעם חזק וחיים ואותו מיעוט אינו טריפה, שמבואר בגמרא בדף מג על איוב שנשפכו מרתו וכליותיו והיה חי שהיה מעשה ניסים, הרי שבדרך הטבע לא יתכן טריפה מאותם שמנו חכמים שתחיה יותר מי"ב חודש והוסיף ראיות ע"ז, עוד כתב שיתכן שהיתרת טריפה אף שהיא חיה, אלא שכל שאילו ינטל לא תחיה כגון שניטל רגלה, אף היתר רגל דינו כנטול אף שהוא חי הרבה עכ"ד בתמצית.
דברי הפוסקים
השו"ע (סי נ"ז סעיף ח"י) פסק שדרוסה ונפולה ושבורה שמדין הגמרא מועיל לבדוק באברים הפנימיים אם נטרפה או לא, ובזמנינו אין אנו בקיאים בבדיקה, מועיל להשהותם י"ב חודש ובזה יתברר שיצאו מכלל טריפה, וכתב הרמ"א שכל זה בספק טריפה אך בודאי טריפה לא מועיל להכשירה גם אם חיה י"ב חודש.
והש"ך הביא את דברי הרשב"א וכתב שלכאורה יש נפקא מינה בין התירוצים שלו, שלפי התירוץ האחרון שיתרת היא טריפה אף שיכולה לחיות, יוצא שגם בספק יתרת לא נוכל להתירה ע"י י"ב חודש כי טבע היתרת שמאריכה ימים ובכל זאת היא טריפה, ולפי התי' הראשון שלא יתכן שתחיה רק ע"י נס, יוצא שבודאי יתרת לא נוכל להתיר, אך בספק יתרת נוכל להתיר, ומסיק להלכה שבספק יתרת נוכל להתיר וכתב שגם הרשב"א לא כתב רק כדי לקיים דברי חכמים, אבל בספק יתרת יועיל להתירה אם שהתה י"ב חודש, בשנה מעוברת כתב הש"ך שצריך י"ג חודש והפרי חדש כתב שמספיק י"ב חודש.
הרמ"א כתב שלמעשה אין להשהות טריפה י"ב חודש שמא יבואו לידי תקלה.
דברי הרמב"ם
הרמב"ם פי' מהלכות שחיטה הי"ג כתב שהטרפות שאמרו חכמים אע"פ שיראה בדרכי הרפואה שבידינו שמקצתן אינם ממיתין ואפשר שתחיה מהן, אסורות, שאין לך אלא מה שמנו חכמים שנאמר על פי התורה אשר יורוך.
טרפות נקבעו באלפים שנה של תורה
מדבריו נראה שסומך על קביעת הרופאים שיכול להתרפא ולחיות, וא"כ איך נתיישבו דברי חז"ל הקדושים שקבעו שהיא טריפה.
וכתב ע"ז החזו"א (יו"ד סי' ה' סק"ג) שדרכי הרפואה נשתנו בזמננו מזמן חז"ל, אך להלכה דיני התורה נמסרו באלפים שנה תורה שזה היה תקופת חז"ל הקדושים, ונמסר לחכמים לקבוע הטריפות ע"פ רוח קדשם שהופיע עליהם, וכיון שזה מסירת התורה לדורות כמבואר בב"מ פ"ו שרבי ורבי נתן סוף משנה, רב אשי ורבינא סוף הוראה, אין לנו תורה חדשה והיו קביעת הטריפות כפי השגחת השם יתברך בזמן ההוא, ואותם מחלות שבזמנם לא היתה להם רפואה, הם אלו הטרפה שאסרה תורה, שמסר הקב"ה את משפטי התורה לחכמי הדורות ההם.