הרב אליהו חיים פנחסי
מחבר הספר "הכשרות למעשה"
פירות הנגועים לעיתים קרובות ומוחזקים כנגועים
גויאבות – יש להתבונן אם מצויות כנימות על קליפת הפרי, ולהסירן. לחתוך פרוסות לרוחב הפרי, ולהתבונן היטב בכל פרוסה משני צידיה. [צבע התולעת כצבע הפרי עם נקודה שחורה קטנה בראשן] מה שמכביד על הזיהוי.
צימוקים – עקב נגיעות רבה בצימוקים, יש לבצע בדיקה יסודית כדלהלן: להשרות את הצימוקים במים חמים במשך כרבע שעה לפחות. לשפשף אותם היטב ביד ולהמתין דקה. להעביר את המים העליונים לצלחת לבנה ולהתבונן אם מצויים תולעים או חרקים חומים במים. במידה ונתגלתה נגיעות, אין להשתמש, היות והם עלולים להיות נגועים מבפנים.
אם לא נמצאה נגיעות – יש לשטוף את הצימוקים תחת זרם מים חזק. ודין זה אמור אף בצימוקים המיובאים מקליפורניה. חמוציות יכולות לשמש תחליף לצימוקים והן נקיות בדרך כלל.
תות שדה – קיימת נגיעות כלל עולמית של "טריפסים" קטנים המסתתרים בשקעים שעל התותים, שאינם יורדים בשטיפות הרגילות, ולכן מומלץ לאכול תותים רק לאחר ניקויים: לחתוך בסכין את העלה הירוק עם קצת מבשר הפרי ולהסיר סדקים, חריצים עמוקים או איזורים פגומים. לחתוך את התות לאורכו ולאחר מכן להשרות במים עם מעט סבון למשך 3 דקות, לשפשף מעט בתוך המים, ולשטוף היטב תחת זרם מים חזק באופן שהמים יגיעו לכל חלקי הפרי. יש נוהגים לאוכלו רק לאחר טחינה.
תאנים יבשות – להפריד התאנים ולשרות אותם בתוך מים רותחים עד לכיסויים למשך 5 דקות. לשפשף היטב מבחוץ וסביבות לעוקץ. לפתוח ממרכז התאנה. להתבונן היטב תחת מקור אור חזק, להסיר כל גוש אטום וכהה ואת "הדבש" שסביבות הטבור. להזיז את גושי הגרעינים עד לשקיפות הפרי. לבדוק היטב את הקליפה מבחוץ ולהסיר כל גוף זר. למדקדקים עקב קושי הבדיקה ראוי להימנע מאכילת תאנים כלל.
דובדבנים מיובשים – קשה לבדוק ועדיף לא להשתמש.
פירות הנגועים לעיתים וטעונים בדיקה
אגוז קשיו – לבדוק שהקשיו לא מכורסם או נקוב. חוצים אותו ובודקים בין שני החצאים. נמצאה נגיעות יש לחצות את כולם. (מעט פירורים חומים דקים בין החצאים הם שאריות הקליפה ולא נגיעות).
אננס מיובש עם סוכר – להתבונן משני הצדדים אם נדבק עליו זבובון או חרק.
לדר פתוח ללא אריזה – יש להתבונן שלא נצמד חרק.
תמר לח – בדרך כלל נקי. טוב לפתחו ולבודקו.