"דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת"
רש"י מביא שרבותינו דרשו מכאן, שמעלה היתה לפני המנורה שעליה הכהן עומד ומיטיב. דרשה נאה דרשו ע"כ המגידים, שהרי ידוע שהמנורה השפיעה את אור התורה כמו שכתוב כי נר מצוה ותורה אור, וכמו"כ אי' 'הרוצה להחכים ידרים שהרי מנורה בדרום', א"כ כאשר עומדים אנו לעסוק בעסק התורה, אנו עולים במעלה עליונה ומתנתקים לגמרי מכל טרדות הזמן, ורק כך נוכל לעסוק בעסק התורה בשלמות.
ספורים רבים סופרו על גדולי הדורות שדבקו בתורה בכל עוזם, ותמיד בעת התעסקותם בלימוד התורה היו מנותקים מכל אשר ארע סביבם, אף כאשר ריחפה עליהם סכנת מוות.
אחד מהספורים הללו ספר הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל על רבי אברהם אהרן בורשטיין זצ"ל רבה של העיר טבריג שבליטא.
במלחמת העולם הראשונה, כאשר קו החזית עבר לא הרחק מהעיר טבריג, הבחינו החיילים הרוסים בשעת לילה מאוחרת, באור המנצנץ מחלון ביתו של אחד מתושבי העיירה. מהרו החיילים להסתער על הבית, בהיותם בטוחים כי מדובר במרגל לטובת הכובש הגרמני, המאותת לגרמנים על ידי אור הנר הדולק.
כשפרצו החיילים לתוך הבית, מצאו שם את רבי אהרן, הרב מטבריג, כאשר רכון על הרמב"ם שקוע בלימוד, עובדה זו לא שינתה את הערכתם כי מדובר במרגל, וברוב רשעותם, כששמחה על פניהם מגודל ה'טרף' שמצאו, הודיעו לרבי אברהם אהרן בצורה ברורה ביותר, כי מיד הם עומדים להוציאו להורג באשמת ריגול.
רבה של טבריג אשר ידע והכיר את אכזריותם של צבאות רוסיה הצארית, השיב להם ואמר: 'אם אכן נגזר עלי להיות מוצא להורג, אני מקבל עלי את הדין' אך בקשה אחת לי אליכם, ואנא מלאו את בקשתי האחרונה, אני עסוק עתה כל כולי בבירור הלכה מוקשה ברמב"ם, בבקשה מכם המתינו לי שעה קלה עד שאבהיר לעצמי את העניין החשוב בו אני עוסק, ולאחר מכן עשו בי כרצון הקב"ה!!'.
החיילים כבדו אכן את רצונו האחרון של רבי אברהם אהרן הנידון למות, נענו לפנייתו בחיוב, והשיבו לו שאכן הם מוכנים להמתין עד אשר יסיים לעיין בדברי הרמב"ם המוקשה.
רבי אברהם אהרן אשר אהב את לימוד התורה בכל מאודו, קשור הוא היה לעסק התורה יותר מכל עיסוק אחר, שכח מכל הסובב אותו ומהגזרה הנוראה המרחפת על נפשו, צלל והמשיך לשקוע בלימוד הרמב"ם בו החל קודם לבואם, כאילו לא עומדים בחוץ חיילים הרוצים את נפשו.
קיצו של רבי אברהם קרב, רק מסיים הוא את בירור הענין, והנה החיילים כבר עומדים הכן להוציא אל הפועל את זממם הנתעב, ולפתע באחת נשמעו קולות עזים מן הרחוב, קולות לא שגרתיים, ואכן התברר כי חל מפנה מפתיע במצבה הצבאי של העיר, והגרמנים פתחו במתקפה גדולה כנגד הצבא הרוסי, החיילים הרוסיים היו מופתעים מאוד מהמפנה החדש, וכל עוד נפשם בם פתחו בריצה ונסו על נפשם…