חפץ שהוצא מחוץ לתחום – עד היכן מותר לטלטלו?

סימן שכ"ה - סעיף ח'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



הנאה ממלאכות דרבנן שנעשו ע"י גוי בשבת

גוי שהביא בשבת שני דברים מחוץ לתחום עבור שני בני אדם, האם מותר להם להתחלף ביניהם? מדוע שיער הרמ"א את 'בכדי שיעשו' רק מיום ראשון ולא מיד במוצ"ש? ובאיזה אופן מותר להוציא מחוץ לד' אמות את החפץ שהביא הגוי בשבת מחוץ לתחום? ומדוע אסור ליהודי להנות מלחם שאפה גוי לעצמו בשבת? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שכ"ה סעיף ח' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

מבואר בסעיפים הקודמים, שגוי שעשה מלאכה אפילו עבור עצמו, כגון גוי שצד בשבת או תלש פירות מהמחובר, הדין הוא, שאסור ליהודי לטלטל או לאכול את אותם דגים או פירות, כיוון שהם לא היו מוכנים מער"ש, והם מוקצה, ובמוצ"ש הם מותרים, ואם עשה גוי מלאכה לצורך ישראל, אסור לכל היהודים כולם להנות מאותה מלאכה בשבת עצמה, ובמוצ"ש בכדי שיעשו, כדי שהיהודי לא יהנה ממלאכה שהגוי עשה בשבת באיסור, וכדי שלא יבוא לומר לגוי בפעם הבאה שיעשה עבורו את אותה מלאכה בשבת, ומביא המ"ב, שגם בני ביתו או אורחים שהיו מוזמנים אצלו בשבת, אסורים בזה עד בכדי שיעשו.

כל זה אמור במלאכות דאורייתא, אבל כאשר גוי הביא בשבת מחוץ לתחום, הדין שונה, אם הביא עבור עצמו, מותר להנות מזה אפילו בשבת עצמה, כיוון שהדברים האלו הם לא מוקצה, אלא הם היו מוכנים מער"ש והגוי לא תלש את הפירות או צד את הדגים.
וגם כאשר הגוי הביא עבור יהודי מסוים שבכל המלאכות כולם, גוי שעשה מלאכה בשבת עבור ישראל, אסור לכל היהודים להנות מאותה מלאכה גם במוצ"ש עד בכדי שיעשו, זה הכל באיסור דאורייתא, אבל באיסור דרבנן אפילו באיסור של הבאה מחוץ לתחום, הדין הוא, שלאותו יהודי שהגוי הביא אסור לאכול את אותם מאכלים, אבל לשאר היהודים שהגוי לא הביא עבורם, כיוון שמדובר רק באיסור דרבנן, מותר להם לאכול ולהשתמש באותם דברים, וגם ליהודי שהגוי הביא עבורו, אסור לו רק לאכול, אבל לטלטל מותר, כיון שזה לא מוקצה, שהרי לכל היהודים זה מותר ולא יתכן שלו זה יהיה מוקצה.

יש שיטה הסוברת, שאשר מדובר בהבאה מחוץ לתחום, דהיינו, איסור דרבנן, היהודי שהובא בשבילו מותר לו במוצ"ש מיד וא"צ להמתין בכדי שיעשו, ולהלכה, המ"ב מחמיר כסברא ראשונה שבמוצ"ש צריך להחמיר.

גוי שהביא שני דברים, אחד עבור ראובן ואחד עבור שמעון, מה שהוא הביא עבור שמעון, מותר לראובן, ומה שהוא הביא עבור ראובן, מותר לשמעון, ואם רוצים להתחלף, אסור, כיוון שבפעם הבאה הם יבקשו מהגוי שיביא עבורם.

אומר הרמ"א, לשער את 'בכדי שיעשו', צריך לשער מתחילת יום ראשון, וטעם הדבר, כיוון שאין דרך להביא מחוץ לתחום בלילה, ואם לקח לגוי משך זמן של חמש שעות להביא את אותם דברים (ואם רכב על בהמה משערים, כפי רכיבה ע"ג בהמה, ואם הלך ג' ימים משערים רק עבור יום אחד כלומר, רק עבור יום השבת) א"צ להמתין במוצ"ש חמש שעות, כיוון שבלילה לא הולכים ואם נשער חמש שעות מתחילת הלילה, ישראל ירוויח, כיוון שהוא יכול להנות ממלאכת הגוי חמש שעות מצאת השבת, שהרי אם היה עושה את המלאכה בעצמו הוא לא היה יוצא לדרך במוצ"ש, שהרי זה לילה, אלא היה יוצא ביום ראשון בבוקר, ולכן גם את החמש שעות צריך לשער מיום ראשון בבוקר, ואם מדובר במקום קרוב, הדרך ללכת גם בלילה ויכול להמתין את השעות כבר מתחילת הלילה, ולהלכה, מביא המ"ב כדעה הראשונה להקל בזה.

הדין הוא, שכל דבר שהובא מחוץ לתחום, אסור בשבת להוציא אותו מחוץ לד' אמות, אא"כ הגוי שם את זה בעיר המוקפת חומה שכל העיר נחשבת כד' אמות, ודווקא כשמוקפת לדירה דהיינו, שקודם בנו את הבתים ואח"כ הקיפו אותם בחומה, כיוון שאם קודם הקיפו חומה זה לא נקרא מוקפת חומה, וסתם עיר שהיא מוקפת חומה סביר להניח שקודם בנו את הבתים ואח"כ הקיפו חומה, אא"כ מדובר במבצר שקודם בונים את החומה ואח"כ גרים בתוכו.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים