יום רביעי ל' בסיון תשע"ט
חלוקת העיר לשני 'שיתופי מבואות' באמצעות הפרדה ברחוב הראשי – דעת השולחן ערוך
כפי שלמדנו אתמול, עיר המוקפת חומה או בתיקון עירובין, ואין בה רשות הרבים מדאורייתא, לא ניתן לחלקה למספר 'שיתופי מבואות'. אולם, 'מבוי' בעיר כזו שעשו בפתחו 'תיקוני חצר' – הריהו מופרד בזה משאר חלקי העיר, וניתן לעשות בו שיתוף מבואות לעצמו.
לדעת השולחן ערוך, הפרדה זו אפשרית רק בפתחי המבואות, אולם, ברחוב הראשי של העיר, שהמבואות מובילים אליו, והוא מוביל אל מחוץ לעיר, לעבר ערים אחרות – אף אם רוחבו פחות משש עשרה אמה (= רוחב רשות הרבים מדאורייתא) – לא ניתן לבצע הפרדה באמצעו על מנת לחלק את העיר לשני 'שיתופים', כי אם באמצעות מחיצה של ממש, בגובה עשרה טפחים, עם שאר התנאים הנדרשים למחיצה. וראה במקורות בנוגע לרחובות משנֶה המובילים לרחוב ראשי זה.
[שו"ע שצב, ד-ו, משנ"ב כד ו־כט, שעה"צ כא, וביה"ל ד"ה זה; ביאורים ומוספים דרשו, 10 ו־14]
חלוקת העיר לשני 'שיתופי מבואות' באמצעות הפרדה ברחוב הראשי – דעת הרמ"א
בהמשך לאמוּר: לדעת הרמ"א, הדין שלא ניתן לבצע הפרדה ברשות הרבים בין שני חלקי העיר, אמוּר רק בנוגע להפרדה הנעשית לאורכה של רשות הרבים, כאשר התושבים שבשני צידי העיר משתמשים בכל אורכה של רשות הרבים, וכן בשערים שמשני עבריה.
אולם, הפרדה הנעשית לרוחבה של רשות הרבים, באופן שהתושבים שמעברהּ האחד של ההפרדה משתמשים רק בחלק של רשות הרבים המקביל להם, ובשער המוביל אליו; והתושבים שמעברהּ השני משתמשים רק בחלק האחר של רשות הרבים, המקביל להם, ובשער המוביל אליו – ניתן לבצעהּ אף באמצעות 'לחי' או 'קורה' (ראה שו"ע שסג, ד ו־יד); ויש אומרים שניתן לבצעהּ באמצעות 'תיקוני חצר' בלבד, (ראה תקציר לאתמול). ולכתחילה ראוי להחמיר כדעת השולחן ערוך, המובאת לעיל.
[שו"ע שצב, ו, משנ"ב ל-לב, ושעה"צ ל; ביאורים ומוספים דרשו, 17]
מדוע לא ניתן לחלק 'מבוי' לשני 'שיתופי מבואות'?
בהמשך לאמוּר: 'מבוי' בכל עיר שהיא, לא ניתן לחלקו לשניים ולעשות שיתוף מבואות לכל חלק ממנו בפני עצמו. ואף בטרם הורגלו דיירי המבוי לעשות שיתוף מבואות לכולם כאחד, כלומר, בשעת תחילת השימוש במבוי – לא ניתן לחלקו לשני 'שיתופים', כיון שבדרך כלל מבואות אינם מחולקים לשניים.
ונחלקו הפוסקים בנוגע להפרדת שני חלקי המבוי באמצעות 'תיקוני חצר': יש אומרים שדין הפרדה המבוי באמצעו כדין הפרדת רחוב ראשי, הנזכרת לעיל, אשר היא שנויה במחלוקת; ויש אומרים שדין הפרדה זו כדין הפרדת מבוי בפתחו, הנזכרת לעיל, אשר לכל הדעות ניתן לבצעהּ באמצעות 'תיקוני חצר'.
ונחלקו הפוסקים בנוגע למבוי שחילקוהו לשניים באופן המותר, האם נדרש חלוקה בפועל, כלומר, שהדיירים שבחלקו האחד של המבוי לא ישתמשו בחלקו האחר.
[משנ"ב שצב, כד ו־כט, שעה"צ כא, וביה"ל ד"ה זה; ביאורים ומוספים דרשו, 11, 14 ו־16; וראה שם, 10]