השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
אדם שחלה באחד מאבריו הפנימיים, האם צריך לאמוד אם יש בזה סכנה? • מה מותר לעשות עבור חולה שיש בו סכנה? • ומה הדין כאשר אדם קיבל מכה ע"י ברזל? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שכ"ח סעיף ד' – סעיף ז' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
מכה של חלל, דהיינו, מכה שהיא בחלל הגוף כאשר אחד מהאברים הפנימיים של האדם נחלו, מותר לחלל עליו שבת, כיוון שהיא מכה שמוגדרת כמכה שיש בה פיקוח נפש.
כאשר אדם חלה באחד מאבריו הפנימיים, לא צריך אומד, דהיינו, לא צריך לאמוד אותו האם מדובר במכה שיש בה סכנה, אלא מחללים עליו את השבת גם אם אין שם רופא שאומר שצריך לחלל את השבת ואפילו שהחולה לא אומר שום דבר, אבל כשיודעים ומכירים באותו חולי שמחלים, ולא יקרה שום דבר אם ימתין למחר, אין היתר לחלל עליו את השבת.
דן המ"ב, בכל חולי שיש בו סכנה שהדין הוא שמותר לחלל עליו את שבת, מה מותר לעשות בשבילו בשבת, האם מותר לעשות כל מה שעושים בימות החול, או שמותר לעשות רק דברים שאם לא יעשו אותם, הוא יבוא לידי סכנה, אבל דברים כאלו שאם לא יעשו אותם, החולה לא יסתכן, אסור לחלל עליו שבת, וכגון, רחיצת החולה, או הדלקת נר בשבילו, שאם לא יעשו זאת הוא לא יבוא לידי סכנה, ומביא הבה"ל, שיש בזה מח' ראשונים גדולה, ומסקנת המ"ב להלכה, שאם מדובר בחילול שבת דאורייתא, אסור לחלל את השבת אלא רק בדברים כאלה שאם לא יעשו אותם, החולה יסתכן, אבל בשאר איסורים דרבנן, כגון, אמירה לעכו"ם, מותר לחלל את השבת גם בדברים כאלו שאם לא יעשו אותם החולה לא יסתכן, כיוון שיש חולה בהם צורך קצת.
מכה שאינה של חלל, אם יש רופא שאומר שצריך לחלל את השבת, או שהחולה עצמו אומר שצריך לחלל את השבת, מחללים שבת, אבל אם הם לא אומרים, לא מחללים את השבת, ואם אחד מהם אומר שספק אולי צריך לחלל את השבת, מחללים את השבת, אא"כ אין אף אחד מהם שאומר, שאז לא מחללים את השבת.
מכה שעל גב היד או הרגל, נחשבת לחולי שיש בו סכנה, וכן מי שבלע עלוקה, או שנשכו כלב שוטה או אחד מזוחלי עפר הממיתים, אפילו ספק אם הוא ממית, מחללים את השבת.
מחללים שבת על כל מכה שנעשתה ע"י ברזל, ואומר המ"ב, שגם אם לא מדובר במכה של חלל או מכה שעל גב היד או הרגל, בכ"א, עצם העובדה שקיבל מכה מברזל, זה מוגדר כחולי שיש בו סכנה, ומחללים שבת.