שאלה: אדם שנולד לו נכד והוא מוהל מוסמך ומומחה, וחתנו רוצה לכבדו למול או להיות סנדק, ובא לשאול האם עדיף להיות סנדק, שזה עניין גדול וגם נדיר, או שמא עדיף להיות מוהל ולקיים מצווה מן התורה להכניס את נכדו בבריתו של אברהם אבינו.
תשובה: כתב הרמ"א ביו"ד (סי' רס"ה סי"א) שיפה כח הסנדק מכח המוהל להקדימו לקריאת התורה, ומקורו מהמהרי"ל שכתב שגדול מצות הסנדק ממצות המוהל מפני שרגליו נדמו למזבח כאלו מקטיר קטורת לשמים, והנוב"י (יו"ד סי' פ"ו) הקשה ע"ז דאם רגלי הסנדק הם מזבח הקטורת אזי המוהל נחשב מקטיר קטורת, וטרח למצוא טעם למה הקפיד הרמ"א לא לתת שני בניו לסנדק אחד ואילו במוהל מותר לתת כל בניו לאותו מוהל, הרי שסובר שהמוהל מצוותו מרובה מן הסנדק.
והחת"ס (או"ח סי' קנ"ח וקנ"ט) האריך לתת טעם למה במוהל אין להקפיד לא לתת למול שני בניו כמו סנדק, וכתב דמש"כ המהרי"ל בשם רבנו פרץ שהסנדק גדול מכולם צריך טעם, שלכאורה הוא נטפל לעושי המצווה והמוהל הוא העיקר. וכתב שצריך לבאר בדרך אגדה, שכיון שמחזיק את הנימול בין ברכיו, מקום המילה, הו"ל כמו אבר מחזיק אבר ואין להאריך עכ"ל. הרי שהרמ"א פסק שסנדק עדיף והנוב"י ס"ל שמוהל עדיף והחת"ס טרח ליישב את הרמ"א.
ומעשה שמעתי, ששאל ת"ח אחד את מן הגר"ח קנייבסקי שליט"א אם להיות מוהל או סנדק, ואמר לו לעשות גורל, וביקש ממרן שיעשה הגורל בעצמו, והסכים מרן ופתח ספר תנ"ך באופן שאם יהיה בראש העמוד מ' מורה להיות מוהל ואם יהיה ס' יהיה סנדק, ויצא אות מ' והיה מוהל.