על איזה זלזול בהלכה בתשעת הימים נזעק בעל ה'ערוך השלחן'?
בעניין ההלכה שלא לאכול בשר בתשעת הימים, הביא השו"ע (סי' תקנא סעי' ט) שיש דעות שהלכה זו נוהגת רק בשבוע שחל בו, ויש דעות שהיא נוהגת מראש חודש עד אחר התענית, ויש דעות שהיא נוהגת מי"ז תמוז עד התענית.
וכתב ה'משנה ברורה' (ס"ק נח) שלדעות שאסור מראש חודש, היינו שראש חודש בכלל האיסור. וכתב, שכן המנהג במדינותינו.
ועל אלה המזלזלים במנהג זה של איסור אכילת בשר כל תשעת הימים באומרם כי אינו אסור מעיקר הדין ורק מנהג הוא, הוכיח ה'ערוך השלחן' (סעיף כג) מלבד האיסור דאורייתא של נדר – שכיון שאבותינו קיבלו עליהם מנהג זה הרי זה נדר של כלל ישראל – גם יש להם ליבוש ולהיכלם, כי הלוא בהרבה מהאומות אין אוכלים שבועות רבים בשר או חלב ואף לא ביצים, ואנחנו בני ישראל שנאמר עלינו "קדושים תהיו" איך לא נעצור בעצמנו שמונה ימים בשנה לזכרון בית מקדשנו ותפארתנו, ועל כיוצא בזה אמר הנביא (יחזקאל לו, לב) "בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל", ועונשם גדול מאוד.
והוסיף (שם, סעיף כה) שהאוכל בשר או שותה יין בסעודה מפסקת עליו הכתוב אומר (יחזקאל לב, כז) "ותהי עוונותם על עצמותם". היינו, לפי דין הגמרא שנהגו איסור בבשר ויין רק בסעודה מפסקת, אבל למנהגינו שכבר נמנעים מראש חודש אזי גם על מי שאוכל בשר או שותה יין מראש חודש נאמר כתוב זה.
מדוע עשו סיום כל יום בתשעת הימים בישיבת 'בית יוסף' בה למד מרן ה'קהילות יעקב' בבחרותו?
פסק הרמ"א (סי' תקנא סעי' י) שבסעודת סיום מסכת בתשעת הימים מותר לאכול בשר ולשתות יין כל אלה השייכים לסעודה זו. וכתב ה'משנה ברורה' (ס"ק עג) שמכל מקום אם לא נזדמן בלימוד הסיום לא ימהר או יאחר בשביל זה.
ובביאור דבריו [שמקורם הא"ר, ראה שער הציון ס"ק עט] כתב ב'שו"ת מנחת יצחק' (ח"ב סי' צג) שכוונתו למי שמאחר או מקדים את הסיום לימים אלה כי רצונו לאכול בשר ולשתות יין, שבאופן זה נראה שאין לו שמחה בסיום המסכת אלא באכילת הבשר ושתיית היין ואין זו סעודת מצוה, שהרי עיקר המצוה זו השמחה שבסיום המסכת. אך מי שמסיים מסכת ומשייר מעט כדי לחגוג את שמחת הסיום בזמן הנוח והראוי לעשות את הסיום ודאי שזו סעודת מצוה, וכמו שכתב ב'שו"ת מהר"ם מינץ' (הובא בש"ך, יו"ד סי' רמו ס"ק כז) שכשבאים לסוף המסכת ישייר מעט בסופה עד שתהיה לו שעת כושר ביום הראוי לתקן בו סעודה.
וכן כתב ב'ערוך השלחן' (סעיף כח) כי מי שמניח הסיום מסכת דווקא לימים אלה כדי לאכול בשר דבר מכוער הוא. אך הוסיף, שללמוד לכתחילה מסכת כדי לעשות סיום בימים אלה אפשר שכדאי, כיון שעל־ידי זה ירבה בעסק התורה.
והגר"ח קנייבסקי שליט"א ('קרא עלי מועד' פ"ה, הערות הגר"ח אות כז) סיפר, ששמע מאביו מרן בעל ה'קהילות יעקב' זצוק"ל, שבזמן מלחמת העולם הראשונה לא היה מה לאכול בישיבה והאוכל היחיד שהיה זמין היה בשר, ועשו הבחורים בכל סעודה סיום וכל בני הישיבה אכלו בשר.