בבוא ימי חודש אלול שבו נהגו ישראל לומר פרקי תהלים, נביא כאן דברים מרבינו שליט"א, בעניינים אלו:
נשאל רבינו מנשים צדקניות שרוצות לארגן קבוצת נשים, שיאמרו כל יום את כל ספר תהלים: "שכוחו גדול מאד, כמבואר הענין בספר פלא יועץ (ערך 'תהלים'), וכדי לחזק את הדבר רוצים לתת על זה סכום כסף, ויהי' בזה ג"כ היכי תימצי להחזיק לומדי תורה".
ועצם הדבר שיבח רבינו שזה דבר טוב (וכמובן באופן שאינו בא על חשבון הבית והילדים), אך התפלא למה צריך לתת על זה כסף? וכי כל דבר צריך כסף? וכשטענו שדבר שעושים בלי כסף, לא מרגישים מחויבות כל כך, ולפעמים אומרים ולפעמים לא וכו' ועל ידי הכסף ישנה מחויבות לשמור על הקביעות בשלימות, השיב רבינו: "טוב מעט בכונה מהרבות בלא כונה…", והיינו שטוב שיאמרו פחות ובלי כסף, מאשר יאמרו הרבה עם כסף. ועל עצם הרעיון תמה רבינו, מי ישלם על אמירת התהלים? וכי למי שיש לו ח"ו צרות, יש לו כסף? והרי אחד מהצרות שיש לאנשים, הוא מה שאין להם כסף!
ולפני כמה שנים באו לרבנו זוג כאוב ומדוכדך מאחת המדינות הרחוקות, ובכו שכבר הרבה שנים הם מחכים, ולא זכו עדיין בפרי בטן, ויעץ להם רבינו עצה זו שיאמרו שניהם כל הספר תהלים בכל יום, וכששאלו שזה לוקח להם בערך ארבע שעות, ולא יוכלו לומר הכל בבת אחת, אמר רבינו שיכולים לחלקו לחלקים ובכל פעם שיש להם זמן יאמרו מעט, והעיקר שיסיימו את הספר כל יום, ולאחר כשנה ביקשו לבשר לרבינו שנולדה להם בת, ושמח עמהם (פרי חיים).
מועיל לצרות
לאחד שהתאונן בפני רבינו שיש לו הרבה צרות בכמה דברים, אמר רבינו שיש בתהילים אצלו בב' כרכים (מקראות גדולות נ"ך אורים גדולים) בסוף, קונטרס 'שמוש תהילים', מרב האי גאון, כל מזמור על מה מועיל, שיראה זה ויבדוק לדברים שצריך ויאמר המזמורים המועילים לצרות שיש לו [א"ה ומוזכר שימוש תהילים כבר בראשונים ראה שו"ת הרשב"א ח"א סימן תי"ג ועוד(צדיק כתמר יפרח) ]
הבנות יאמרו תהלים
שאלו לרבינו שהילדים חלמו שהאבא שנפטר צריך עזרה, אמר רבינו שהבנים ילמדו משניות והבנות יאמרו תהילים (שם).
אם יאמר תהלים בלי לתקן מידותיו
אמר לי רבינו: "בא אלי אחד מקהילה שלטענתו אירעו שם כמה צרות, ועכשיו בנו חלה ל"ע, אמרתי לו שיש אומרים שאם בבית אחד התגרשו הדיירים שם כמה פעמים זה בעיה בבית, ואני אומר וכי הבית חטא? אנשים חוטאים!!! [נכון שיש גם ענין בבית אבל העיקר הוא איש בעוונו ישא].
"ואמרתי לו שיאמר כל יום את כל ספר התהילים, וכן אשתו, ובדמעות דהא 'שערי דמעות לא ננעלו'. אף שאמרתי לו לומר תהלים, שכחתי לומר לו שאם יש ענין של 'בין אדם לחברו' לא יועיל התהלים, כגון שרוצה שכנו לבנות, והשני לא נותן רשות מאיזה סיבה רחוקה וכדו', ובזה מצער את חברו, [ואחרי שבאים עליו צרות כבר מוכן שיבנה אף אלף חדרים"] (שם)
מזמור קיט
שח רבנו: "בלילה כשאני מתעורר קשה לי לראות, לכך הרבה פעמים אני אומר פרק קי"ט בתהילים שיש בזה מעלה מיוחדת של א' ב' כפול שמונה (עי' ברכות ד' ב) (שם).
סגולה ליפקד
אחד בא לפני רבינו להתברך להפקד ב'זרע של קיימא': אמר רבינו ג' דברים: א. לבדוק מזוזות ב.לבדוק אם לא פגע במישהוא ג. לומר הוא ואשתו כ"א כל יום את כל התהלים [והתבטא וכי ניתוחים יותר קל לעבור] והוסיף שאין צריך דוקא ברציפות.
שאלתי לרבינו בדבר הסגולה שאמר לזוג שלא נפקד, לומר כל יום את כל התהלים, אם גם לאברך כולל זה מתאים, רבינו לא חילק, והסביר לי שענין "לשמה" זה ענין מאד גדול, ומאד קשה לקבל ע"ע להתחזק באיזה דבר רק לשמה, אבל באמירת תהילים שלא נהנים מכך, וזה רק בכוונה בשביל להתפלל, בזה יש מעלה גדולה [א"ה וראה שהבאנו בגליון חג השבועות על ענין לימוד המקרא לשמה (שם)]
איזה פרק לקחת
עוד שאלה: מחלקים תהילים בין הנשים יש ענין איזה פרק לבחור? אמר רבינו שאין הבדל, אבל אם רוצה תיקח פרק קי"ט שיש שם את כל האותיות (שם).
לתקן חטא
אחד שאל לרבינו: היות והיום זה ימי השובבי"ם מה יכול לעשות לתקן את החטא, והוסיף ואמר שלהתענות אינו יכול מסיבות בריאות, וכן לא זכה לכתרה של תורה.
השיב רבינו שידבר פחות, ויאמר הרבה תהילים [והוסיף אם הוא הי' בר הכי הייתי אומר לו גם ללמוד הרבה גמ' (שם)].
להציל בגיוס תרומות
באחת הפעמים שהרב אלחנן ו. הוצרך לסכום גדול של כסף עבור החזקת הכוללים, רבינו הציע לו לומר את כל התהלים בכותל, והי' פעם שאמר לו לומר כל יום שהי' בחו"ל כל התהילים [והיה מצב שראו עוזריו שלא בא כיון שהיה באמצע התהלים ולא רצה לדבר באמצע, אספו הכסף בלעדו], וכן חשבו הגבירים שמשהו לא כשורה אצלו, שניסו ליצור קשר עמו וענה להם בטלפון באמצע התהלים בקול 'נו נו', חשבו שאירע לו משהו, וריחמו עליו ודאגו לו לכסף שהיה צריך עבור הכוללים. (שם)
חמשים פרקים
שח אחד מגדולי רה"י שליט"א, שדרכו לפני שנוסע לחו"ל לגיוס כספים לישיבתו, לבקש רשות וברכה מרבינו שליט"א.
ובאחת הפעמים אמר לו רבינו שלפני שיתחיל באסיפת הכספים יאמר חמשים פרקי תהלים. והוא נסע ושכח מכך, בשדה התעופה בארה"ב חקרו אותו על סיבת בואו ולא ידע טוב אנגלית וכנראה אמר משהו לא טוב, אמרו לו שישאר כאן ויצטרך לחזור בחזרה במטוס לארץ ישראל, ואין לו רשות להיכנס. הוא ניסה בכמה דרכים ולא הצליח ואז נזכר במה שרבינו אמר לו לומר חמשים פרקים, ואמר בהתעוררות חמשים פרקים.
מיד בסוף התפילה נכנס לשם בן אדם שדיבר עמו בעברית, ושאל אותו מה קרה לו. סיפר לו מה קרה, והלה יצא לכמה דקות ודיבר עם האחראים ואמר לו שזה סודר, והוא יכול להיכנס לארצות הברית, הוא הסביר להם את מה שהתכוון.
אותו ראש ישיבה שאל את אותו אדם מהיכן הגיע וכיצד יודע כ"כ טוב עברית? שהיה נראה שהוא אחד מהעובדים במקום, ענה לו הלה "אל תשאל שאלות מיותרות"…
השתדלות לס"ד
מרן שליט"א רגיל לומר: "אמירת ספר תהלים כל יום היא עצה והשתדלות לסיעתא דשמיא, לחיזוק הרוח והגוף ולשמירת בריאות האדם ומשפחתו יותר מכל מיני בדיקות רפואיות (דפי עיון 264 ועי"ש).
התרת נדרים
במוצש"ק ויצא תשנ"ו ביקש רבינו שיעשו לו התרת נדרים, על מה שנהג לומר כל יום סכום מזמורי תהלים, ועכשיו מרוב הטרדות הפונים אליו אינו מספיק ויוצא שאומר בלי כוונה, והוא מתחרט על שלא אמר 'הנני עושה בלא נדר', ואם הי' יודע שלא יוכל לאומרו בכוונה לא הי' נודר כלל והותר לו. ושאלו אותו: סו"ס הרי צריך את אמירת תהלים? ואמר שבלי כוונה אינו מועיל!
מכתב רבינו לספר תהלים המפורש
"כבוד הרה"ג ר' יעקב וינגרטן שליט"א. אחרי שכתר"ה זכה לעשות ביאורים להמחזורים של החגים שיהי' מובנים לכל המתפללים בהם, נפשו אִוותה לבאר ספר התהלים, אשר כל ישראל בכל הדורות משבחים בזה ומתפללים להקב"ה, וכל התפילות שאנו מתפללים לו יתברך רובן מתהלים אשר זיכנו צורינו מתנה טובה, ובודאי יש הרבה שצריך לבאר פירושם. ויזכה כתר"ה לעשות אזנים לספר התהלים, ובודאי יהא נחת רוח להקב"ה כשמבינים מה שאומרים, ויתווספו זכויות לכלל ישראל. ונזכה להושע בקרוב לגאולה האמתית בב"א".
(מתוך 'כאיל תערוג' פרשת ראה תשע"ו)