- כתב האר"י ז"ל בפי' התורה שימים אלו מסוגלים לתקן עוונות יותר מכל השנה להמתענים, לכן מתחיל מפ' שמות שאז התחיל השיעבוד, ונגמר בפר' "כי תקנה עבד עברי" (בא"ה תרפ"ה סק"ב, הובא שם במ"ב).
- יש נוהגין בשנה מעוברת לקבוע תענית בכל יום חמישי מפרשת שובבי"ם ת"ת (מג"א שם). ובברכי יוסף כתב: "ומנהג תעניות אלו בכל השנים אלא שבשנה מעוברת מתקן יותר כמ"ש מהרח"ו זצ"ל" עכ"ל.
- במלבושי יו"ט (תויו"ט) כתב הטעם שמתחילים מפרשת שמות, משום הנאמר "הנה צעקת בני ישראל וגו' ועתה לך ואשלחך וגו' עד פרשת שקלים שאז משמיעים על השקלים לתת צדקה והוא במקום תענית (א"ר סקי"א).
- נוהגים ללמוד מסכת כריתות משניות וגמ', וספרי יראים בימי השובבי"ם (יסוד ושורש העבודה).
- "נעים גורלכם כי נתקשרתי להתחזק בימים קדושים האלו, ואם כי אין ביכולתנו להתענות ולסגף כמקדם, אבל בלי ספק כי צער הסבל והסיגוף בכבישת הרצונות יותר נשגב ויותר מועיל מצער מניעת האכילה" (כתבי הסבא מקלם עמ' ל').
- "ראיתי בשם האר"י ז"ל: ליזהר בימים הקדושים האלו מכעס וקפדנות, ולכוין בברכת הנהנין" (שם).
- "מה טוב היה להנהיג בימים האלה למוד ספר 'אורחות חיים להרא"ש', והובא בסידורים, ולחלקו לימים, כמו שהרגיל הגאון בעל התוי"ט ז"ל" (שם).
- בימים אלו יש להיזהר בקפידא מלדבר לשון הרע, שברית הלשון חמור יותר (פמ"ג תרפ"ה, והאר"י ז"ל).
- תיקון גדול בימים אלו, לקדש עצמו במותר לו (ברכ"י, וכה"ח סקל"ז).
- צריך ליזהר בימים אלו מלה"ר ומשיחה בטלה ושחוק (יסוד ושורש העבודה, פמ"ג, יוסף אומץ).
- חידושי תורה הינם תיקון גדול לכל עוון ולכל חטאת, ובפרט לעוון המר וכו', שתיקונו שיטרח במוחו לחדש חידו"ת, וזה לבנות מה שהרס (פלא יועץ, שבט מוסר, וראה אגלי טל מה שביאר בזה)
(מתוך מאמר בגיליון מאור השבת ויחי תשע"ג)
- אחד שאל לרבינו [-מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א] על ימי השובבי"ם האם יש לנהוג בהנהגות מיוחדות בימים אלו, והשיב רבינו: "יש במשנה ברורה שמדבר מזה, ומי שחפץ יעיין שם לראות מה שכותב (ע' סי' תקס"ו ס"ב ביה"ל ד"ה ויש, וסי' תרפ"ה מ"ב ס"ק י"ח), אבל מי שיושב ולומד לא צריך שום דבר חוץ מתורה"
(דברי שיח מתוך 'מנחת תודה').
1/74