אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, שתהיו עמלים בתורה..
מעשה שהיה לפני כעשר שנים, בתוך מסעיו הגדולים שנסע רבינו לחיזוק כלל ישראל בגולה, כשעבר המטוס בדרך מטורונטו למונטריאול, ביקש רבי שמעון גליק שליט"א מהטייס שיסע מעל "מפלי הניאגרה" וכשעבר שם הנמיך הטייס את הטיסה קרוב מאד כדי שיוכלו לצפות בנפלאותיו העצומים, קול ה' בכח, זרם מים אדירים, פלא עצום! והנוסעים עטו על החלונות לחזות במראה הנפלא הזה מלבד רבנו זצוק"ל, ופנה אז רבי יצחק לווינשטיין ז"ל לרבינו זצוק"ל, אולי רוצה ג"כ להסתכל בנפלאות הבורא העצומים האלה. השיב לו רבינו בהאי לישנא "אין א בלאט גמרא זעה איך גרעסערע נפלאות הבורא", פי' בדף גמרא אני רואה פלאי הבורא יותר גדולים.
יש לי עולם הזה
פעם אמר רבנו לבני ביתו: עולם הבא אני לא יודע אם יהיה לי, אבל עולם הזה ודאי יש לי, אם אני יכול לשבת וללמוד את הגמרא הקדושה בהבנה, האם יש לך עולם הזה גדול מזה.
לימוד בליל שבת
באחד מלילות שבת בשנים האחרונות אמר רבנו, שראה שקרו כמה אסונות בלילות שבת [הפיגוע בישוב איתמר ועוד], וחשב שזה בגלל שזה זמן שיש בו פחות לימוד תורה בעולם, ולכן התחיל לקום מוקדם יותר לפנות בוקר כדי להרבות תורה בעולם. [וכבר הבאנו שבשנים קודמות היה רבנו הולך לישון מעט אחרי הסעודה, ואחר שעה היה הולך ללמוד עד הבוקר בהיכל כולל הלפרין
האיר השחר
כמה פעמים בשנים האחרונות הגיע הנכד לבית רבנו לפנות בוקר לפני התפילה וראה את רבנו מדבר בלימוד באריכות עם אחד הנכדים שהיה אז בלילה, וכל השולחן מלא ספרים פתוחים, כשראה אותו רבנו התפלא מה הגעת כל כך מוקדם… והתברר שכשהנכד הגיע בלילה, רבנו שאל אותו היכן הוא אוחז. ואז החל לדבר עמו בלימוד ודברו כל הלילה ולא שמו לב שכבר האיר השחר, ורק כשהוא בא הבחינו בכך.
פרץ בבכי
דרכו של רבנו לזכור בעל פה את כל הגמ' רש"י ותוס' לפי מיקום השורות, והיה פעם שלא זכר מיד היכן זה נמצא. ופרץ בבכי ואמר כאלו גמרות יקרות ושכחתי אותם. (צדיק כתמר יפרח עמ' נ"ט)
לילות כימים
סיפר הגר"ש אלפא שליט"א שבתקופה שלמד בכפר סבא אצל רבנו, ראינו שהיה בא בבוקר עם עינים אדומות מאד מחוסר שינה, והחלטנו פעם אחת לבדוק מתי הוא הולך לישון. חדרו היה סמוך לחדר שלנו, התארגנו כמה בחורים חיכינו עד שלש לפנות בוקר ונרדמנו. אבל הוא עדיין המשיך ללמוד עד הבוקר. כעי"ז סיפר לנו ח"א שליט"א שהגיע פעם מחוץ לעיר להתייעץ עם רבנו בלילה מאוחר, וחיכה מתי יפסיק ללמוד כדי שיוכל להכנס אליו, וכשראה שעובר כמעט כל הלילה נאלץ לדפוק ולהכנס. והרבנית ע"ה היתה אומרת על הלימוד בלילות של רבנו אני לא מספרת לאף אחד בעולם הזה, אני שומרת את זה למעלה. ופ"א קבע רבנו שיבואו לפנות בוקר אליו מאנשי לב לאחים כדי לשדר בלויין לחו"ל שיחה שלו, והגיעו בטעות יותר מקודם מאשר קבעו, ונכנסו וראו את רבנו שקוע כולו בספרי חכמת האמת, ונבהלו מראות פניו.
מיד אחרי הנסיעה בכ"ט סיון תש"ע בשעה ארבע לפנות בוקר חזר רבנו ממסע חיזוק בחו"ל ומיד כשהגיע נכנס לחדרו כשהוא עדיין לבוש בכובע ומעיל ושאל היכן אחזנו בשיעור, והתיישב ללמוד שבת קי"ט, ב (צדיק כתמר יפרח)
נשאר עוד שתי דקות
הרבה פעמים שמוסר את השיעור ושואל כמה זמן נשאר עד התפילה, וגם אם אומרים לו דקה או שתי דקות ממשיך ללמוד, ומוסיף הרי אפשר להספיק עוד מאתים מצוות.
החזרות על יבמות
שח רבנו זצוק"ל: כמה צריך אדם לחזור על הלימוד, בימי נעורי למדתי מסכת יבמות, וחזרתי עד דף נ' בערך כארבעים פעמים, ועד דף ע' כשישים פעם, ועד סוף המסכת כעשרים פעם ועדיין אני מרגיש שאיני יודע את המסכת על בוריה. (צדיק כתמר יפרח עמ' פט)
פחד מהמבחן
שח נכד רבנו: שבאחד הלילות שהיה לצד רבנו, ראה ששרוי בפחד ומתקשה להירדם, ושאלו לטעם הדבר. ואמר לו רבנו שליט"א שאני במתח מהמבחן, שאני צריך לעבור. והתפלא הלה מי הולך לבחון את רבנו. ואמר לו רבנו הרי כל אדם בבא יומו מגיע לבית דין של מעלה, ושם צריך להיבחן על כל לימודו, ואני מפחד מבחינה זו. והנכד הרהיב עוז ואמר אולי אני ינסה לבחון, וכך עבר עם רבנו עשרות דפים בע"פ עד שנחה דעתו של רבנו ונרדם.
זלגו עיניו דמעות
שח הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א: נכנסתי פעם ביום שישי אחר הצהרים, אל רבנו זצוק"ל, וראיתי שעיניו זולגות דמעות. רבנו היה כבר לבוש בבגדי שבת והכין עצמו לכניסת השבת. כששאלתיו על מה ולמה עיניו דומעות, הציע לי ללמוד איתו את הגמרא במנחות (יח.) "התרגשתי לראות בגמרא זו עד כמה חביבים דברי תורה אצל תלמידי חכמים, ואין זאת אלא מפני קדושתה היתירה של התורה" אמר רבנו, הגמרא שם אומרת "והתניא אמר רבי כשהלכתי למצות מדותי אצל רבי אלעזר בן שמוע …. ובקשתי לי חבר ולא מצאתי, עכשיו ששנית לי פסול, החזרת לי אבידתי זלגו עיניו דמעות של רבי אלעזר בן שמוע אמר: אשריכם תלמידי חכמים שדברי תורה חביבין עליכם ביותר, קרא עליו המקרא הזה (תהלים קי"ט) מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי וגו'. ומכאן אפשר ללמוד על מידת השמחה שצריכה להיות לאדם עם כל חידוש שהתחדש לו בתורה, גם אם על ידי החידוש התגלה לו רק השם של מי שאמר מימרא מסוימת ותו לא, וכפי שמסופר שם בגמרא. התרגש רבנו זצוק"ל ועיניו זלגו דמעות. (ברכי נפשי ויקרא עמ' תקנ"ה,)
(כאייל תערוג, תשע"ה)