יהודים סיפרו לי כי נכנסו לאנשים גדולים בדורנו, והזכירו להם דברים ששחו איתם לפני ארבעים שנה, והם אמרו לפתע: "היה לך אז בשעתו כך וכך..." "אתה למדת אצלי יבמות לפני ארבעים שנה במחזור י"ב". כך אמר לי בעצמי מרן הגאון רבי אהרון לייב שטינמן שליט"א, כי גם אני מונח לו בראש. – "ופניהם איש אל אחיו". כך זוכים.
כאשר רבי חיים עוזר זצ"ל היה מעניק 'המלצות' בכתב ידו, ביקש לפעמים: "תקרא את זה, ואם הנוסח לא מוצא חן בעיניך, ואם לא כתבתי טוב, אכתב נוסח אחר".
הייתה פעם אלמנה שבאה לבקש 'המלצה'. הוא כתב את המכתב החם לנדיבי עם, כמו שרבי חיים עוזר יודע לכתוב,והציע לה: "תקראי. אם זה לא טוב, אכתב משהו אחר".
היא קראה, ופרצה בבכי.
אמר לה: "טוב , טוב, בתי, אל תבכי, אם זה לא מספיק- מיד אכתוב נוסח טוב יותר".
והיא אמרה: "לא רבה, אני בוכה כי אף פעם לא ידעתי כמה אני מסכנה... והרב כתב את זה כל כך נכון וכואב"- - -
"ופניהם איש אל אחיו".
"איזהו מכובד? המכבד את הבריות, שנאמר 'כי מכבדי אכבד'. מה הקשר? אומרים המפרשים: אם אתה מכבד את הבריות אתה מכבד את בורא העולם! דברי חז"ל אלו במשנה באבות יתנו לנו גישה שונה גבוהה יותר לכבודם של הבריות. וכי את הבריות אתה מכבד? אתה מכבד את בורא העולם. "כי מכבדי אכבד".
"לב ששמח בגדולת אחיו" זוכה לאורים ותומים.
(יחי ראובן)