"כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ו', כג')
בפרשתינו נצטוו הכהנים במצוה ייחודית של 'ברכת כהנים' – שסגולתה רבה היא. ברכת הכהנים, היא מצות עשה דאורייתא, עליה נצטוו הכהנים בהעברת השפע לעם ישראל. הקדוש ברוך הוא אומר לכהנים: "כה תברכו את בני ישראל" – תברכו נא את בני ישראל, ואני אסכים עם דבריכם, ואשפיע את שבירכתם!
טעם המצוה
בראש נקדים להביא בטעמה ובענינה של מצוה מרוממת זו. וכך הביא בספר החינוך (מצוה שע"ח) לכתוב: "שנצטוו הכהנים שיברכו ישראל בכל יום שנאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם, משרשי המצוה שחפץ ה' בטובו הגדול לברך עמו על ידי המשרתים החונים תמיד בבית ה' וכל מחשבתם דבקה בעבודתו ונפשם קשורה ביראתו כל היום, ובזכותם תחול הברכה עליהם, ויתברכו כל מעשיהם ויהי נועם ה' עליהם וגו', גם צונו בטובו הגדול לבקש ממנו הברכה, ושנשאל אותה על ידי המשרתים הטהורים, כי כל זה יהיה זכות לנפשותינו ומתוך כך נזכה בטובו", ע"כ.
ואני תפילתי עת רצון
מצוה מרוממת זו, מעוררת רחמים בשמי מרומים להשפיע שפע חסדים מרובים ולהושיע את בני ישראל בתשועת עולמים
נאה להביא דברי הספר החשוב ב'אלף כתב' (אות רסג): "בספר ארץ החיים מתלמידי עיר וקדיש הבעש"ט זיע"א, בליקוטים מהגה"ק ר"ש מאסטראפאליע זי"ע, קבלה ממנו ז"ל בזמנים הללו מסוגל מאוד שיקובל בקשתו, היינו: בעת פתיחת ארון הקודש; ובעת הגבה עם הספר תורה; ובעת נשיאת כפים. על כן מי שיש לו איזה בקשה יבקש בעתים הללו בטח יקובל תפלתו".
כך מובטחנו מהזוהר הקדוש, שבשעת ברכת כהנים יש רחמים בכל העולמות, ובאותה שעה מתהפך הדין לרחמים!
יברכך – בממון
בברכת השמירה מברכים הכהנים את בני ישראל מידי יום ביומו. וכבר פירש הרה"ק משינאווא בספרו (דברי יחזקאל) מה שפרש"י יברכך בממון וישמרך מן המזיקין, לכאורה הו"ל להקדים תחלה ישמרך ה' מן המזיקין דקודם צריך להשמר מן ההיזק ואח"כ ויברכך בממון שיהיה לו הצלחה בעסקיו.
ויש לפרש לפי שמצינו שיש עושר שמור לבעליו לרעתו לפיכך אמר יברך ה' בממון. וישמרך מן המזיקין, היינו שלא יזיק לך העשירות.
אל כ"ק מרן האדמו"ר מהוסייאטין זצ"ל נכנס יהודי צעיר, שאותות מתח ודאגה חרצו את פניו. 'רבי,' אמר, 'התחלתי לעבוד כחלפן כספים, כל היום אני מסתובב כשבכיסיי הון עתק של שטרות מזומן, שקלים ודולרים, לירות ופרנקים. מכל סוג מטבע אני מחזיק הון עתק, הכל מונח עליי בבגדיי, ואני חושש מאוד… גנבים, שודדים, ושאר מרעין בישין חסרי יושר, שאני מהווה עבורם טרף קל להתעשר ברגע… מה אוכל לעשות?'
הרבי הרהר מעט, והשיב: 'ברכת כהנים. הן הברכה מתחילה ב'יברכך' בנכסיך, וממשיכה ב'וישמרך' – וכפי שרש"י מפרש שלא יבואו אליך שודדים ליטול את ממונך… אם תקפיד לשמוע ברכת כהנים מדי יום – מובטחת לך שמירה עליונה!'
מני אז, הקפיד החסיד לשמוע ברכת כהנים מדי יום. גם אם במנין בו התפלל לא היה כהן – היה מחזר אחרי מנין אחר, לשמוע בו את הברכה, לזכות בהבטחה העילאית מן השמים לשמירה… ואכן, במשך כל השנים בהן עבד בחלפנות כספים, מעולם לא ניזוק, מעולם לא נגנב ממנו דבר, מעולם שודד לא ניסה את מזלו בכיסיו…
עשרות שנים שמר על הברכה, והיא שמרה עליו, כפי שמעיד בשמו הרה"ג רבי גמליאל רבינוביץ' שליט"א, בספרו הנפלא 'גם אני אודך'. כי כשהקדוש ברוך הוא מבטיח שמירה – יש לזה משמעות הרבה יותר מכספת, ביטוח, מאבטחים, ושלל הגנות מצויות… אלה חשובים ונחוצים לחובת ההשתדלות, אבל הרבה יותר כדאי להתמגן בהבטחה עילאית שתשמור על נכסינו, לבל ניגנב, לבל יאבדו תכשיטים יקרים, לבל יהיה ביתנו יעד קורץ לגנבים…
עצה לקבלת שפע הברכה: לחזור בתשובה בטרם מברכים הכהנים
מגלה לנו הגאון רבי אליהו פנחס מריינא זצ"ל, בספרו 'חסד לאלפים' אשר הופיע לפני למעלה ממאה שנים, ובו הוא מפרט משאלות שונות והיכן ניתן לכוון עליהן בברכת כהנים. בספר, מפורטות משאלות ובקשות שונות, אשר הכהנים יכולים לכוון עליהן בברכתם, ולהשפיע את טובם על קהל המתברכים, ומחדש כי תנאי לזכות בהשפעת הברכה, הינו לחזור בתשובה לפני הברכה, כי בכך מאפשרים לברכה לחול על ראשינו.
והנה כי כן בשעה שבירך אהרן הכהן את עם בני ישראל, היה משכיח לגמרי את עונם, למען יוכל להוריק להם השפע. וכך הביא בספה"ק תפארת שלמה לפרש את הפסוק : וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם, וירד מעשת החטאת וגו' (ויקרא ט, כב), וזלה"ק: הנראה לי על פי מאמר הגמ' (פסחים סד, ב) "אין מעבירין על המצוות" כי כן דרך היצר, לקרר את האדם בגשתו אל העבודה זו תפלה, לומר לו הלא אתה מלא עון, ואיך ימלא לבבך לגשת אל הקודש, אולם האמת אינו כן, כי הקב"ה שומע תפלת כל פה, ומרחם על הבריות לקבל ברחמים תפלתו.
וזהו שאמרו "אין מעבירין על המצוות" בל יעלה על זכרונו העברות בעת עשית המצות. "סור מרע ועשה טוב" בשעה שאתה עושה טוב, תסיר הרע מקרב לבבך, אל תזכור עוד. וזה "וירד מעשת החטאת וגו" בשעה שאהרן היה מברך את ישראל, לא היה זוכר החטאת שלהם.
וזהו פרוש "ואני תפלתי לך ה' עת רצון" (תהלים סט, יד) פרוש שאני מתפלל תמיד אל ה', ובטוח אני שיקבל תפלתי ויהיה עת רצון, מאשר ידעתי שהקב"ה מרחם על עמו, ומקבל תפלתם ברחמים.
הכהנים המברכים בהידור הכוונה מקרבים את הגאולה
ברכת הכהנים אינה מסוגלת רק להצלה מאיומי אומות העולם. הלא כל בקשותינו ותקוותינו נשואות לזכות בגאולה השלימה, אך גם היא תלויה בברכת כהנים. גילוי מסעיר זה, כותב אחד מגדולי האחרונים – הגאון רבי יששכר בער בלאך זצ"ל, אשר נפטר לפני למעלה מ-200 שנה, צדיק נשגב שהחתם סופר מכנה 'איש אלוקים קדוש', ובספרו 'בינת יששכר' הוא פותח בתיאור הקשיים והצרות העוברים על ישראל בגלות ועדיין לא נושענו, כשהכל שואלים 'מתי נזכה לגאולה, מתי נצא מאפילה לאורה?'
וכאן מגיעה התגלית: ישנה מצוה אחת, 'ברכת כהנים' שמה. זוהי מצוה רוויית השפעות, עמוסת מתנות, מליאת רחמים. אם נקפיד על המצוה הזו, ככל שהכהנים יקפידו על קיום הלכותיה, ככל שנקשיב בריכוז ובכוונה – כך נקרב את הגאולה, כך נזכה לשפע האלוקי הטוב והמבורך!
ברכת כהנים כבר נחקקו בספרי החסידות לדורותיהם תלויה במידת מה במידת האחווה והאחדותשתשרה בבני ישראל, וכך עורר לאמר כ"ק מרן אדמו"ר מצאנז זצ"ל (שפע חיים, רעד"ר נשא תשל"ז) וביאר את הפסוק : כה תברכו את בני ישראל אמור להם, יברכך ה' וישמרך (במדבר ו, כג-כד). ועמד רבה"ק מלובלין בזה על שפתח בלשון רבים 'אמור להם' וסיים הברכות בלשון יחיד עיי"ש לדרכו בקודש.
וי"ל עוד דרצ"ל שתברכו אותם ותשפיעו עליהם אהבה ואחוה ושלום וריעות באופן שלרבים תוכלו לומר 'יברכך' בלשון יחיד, ואז דייקא 'וישמרך' מן החטא, שע"י האחדות ינצלו מכל החטאים. וניתנה מצוה זו לאהרן הכהן שהיה אוהב שלום ורודף לום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. 'את הבריות' דייקא, רצ"ל אף שאינו מאנשי המעלה, מכיון שהוא רק משתייך לעדת ישראל, וכפי שמבואר באדר"נ (פי"ב) איך שהיה מתחבר לבעלי עבירה עיי"ש. ועל הכנים להשפיע ולהכניס את כל בני ישראל שיהיו במדריגה זו.
וז"ש 'כה' תברכו את בני ישראל, רצ"ל כמו שאתם וכפי מדריגתכם, כך תברכו ותמשיכו להם, אמור 'להם' – לרבים, יברכך ה' וישמרך וגו' – בלשון יחיד, ע"י שיהיו כולם כאיש אחד ובלב אחד.