- מדוע מקפידים לא להזמין מפורשות לסעודת ברית מילה?
נהוג להקפיד שלא להזמין מפורשות לסעודת ברית מילה, משום שהמוזמן לברית מילה חייב להגיע. לכן נוהגים 'להודיע' על הברית, ולא להזמין. ומקור הדבר ברמ"א (יו"ד סי' רס"ה סי"ב, מהגמרא בפסחים קיג: ותוס' שם קיד. ד"ה ואין) שכל מי שאינו אוכל בסעודת ברית מילה הוא כמנודה לשמים. ומטעם זה, כתב רבי צדוק הכהן מלובלין (ספר הזכרונות), שיש להיזהר מלהזמין אדם שיודע שלא יבוא, כדי שלא להכשילו. והגר"ח נאה (הובא בקובץ אהלי שם שנה ג' גיליון ב) כתב שלא מועיל אם המוזמן מתנצל בפני בעל הסעודה שאינו יכול לבוא והוא מוותר לו על הזמנתו.
- האם הזמנה בלוח המודעות מחייבת להגיע לברית?
יש שכתבו שהזמנה מטעמי דרך ארץ אינה מחייבת, משום שבעל הברית מוכרח להזמין הרבה אנשים ואינו מקפיד באמת שיבואו, שלא זימנם אלא לשם כבוד (יפה ללב, אורחות יושר לר"י מולכו). ונשאל מרן הגר"ח קנייבסקי (קונטרס שאלות מצויות) מה הדין באדם שתלה בלוח המודעות הזמנה לברית מילה, בלשון 'הריני מזמין'. והשיב, שמסתבר שאין זו כהזמנה אישית, אלא שמודיע שהוא שמח בכל מי שיבוא לסעודה ולא חל בזה חיוב.
- האם אברך כולל שהוזמן לברית חייב להגיע?
מוזמן לברית, שיתבטל בעקבות כך מתפילה בציבור, אינו מחויב להגיע (מהרש"ם). וכן אם עוסק בתורה אינו צריך, שהעוסק בתורה פטור ממצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים. וכן אם עוסק בעשיית איזו מצוה רשאי להימנע (רבי צדוק הכהן מלובלין ב'ספר הזכרונות'). וכן הביא ה'שבט הלוי' (ח"ח ריז אות ב') שמי שתורתו אומנותו ממש, או שיתבטל מתפילה בציבור, או מי שעוסק במלאכה לפרנס בני ביתו – אין עליו חיוב.
- האם החובה היא להגיע למעמד הברית, או רק לסעודה?
יש שכתבו שכל הקפידא היא רק על הסעודה, ולא על מעמד הברית (ישמח משה, הגר"ח נאה, שו"ת ארץ צבי ועוד). ומטעם זה כתב בשו"ת משנה הלכות, שבזמננו שלא מזמינים ל'סעודה' אלא לברית, אזי כל מי שלא מזמינים אותו במפורש לסעודה, אין לו חיוב להגיע.
- האם המוזמן לברית חייב לאכול בסעודה? וכמה?
הגר"ח נאה מסתפק האם המוזמן לסעודת הברית יוצא ידי חובה בטעימה. ובספר 'כורת הברית' כתב שדי בטעימה פחות מכזית. אמנם הגר"ד פרנקל (בספר הזכרון 'זכור לדוד') סיפר, שהחזו"א לא היה טועם בעצמו מאומה כשהיה סנדק, אבל היה יושב וממתין מעט עד שהאנשים התחילו לאכול מהכיבוד. והגר"ח קניבסקי סיפר שכשנשאל החזון איש מדוע אינו טועם, השיב שמלשון הרמ"א משמע שהקפידא היא שיהיה 'מיסב עמהם' לסעודת הברית, ולא לאכול עמהם. ודרכו של הסטייפלער היתה לשתות סודה, וכשלא היה שתה מים מהברז (אורחות רבנו).
(מתוך 'המבשר תורני' בהעלותך תשע"ח)