"בדרכי מירושלים לבית שמש, לקח אותי חבר טרמפ עד ליציאה מהעיר, משם תכננתי להמשיך בנסיעה בקו מהדרין לבית שמש. אלא שקבוצה של שלושה אברכים עמדו בתחנה והסבו את תשומת ליבי לכך שאין בזמן הקרוב נסיעת 'מהדרין'. לשאלתי מה הם יעשו, השיבו, כי אמרו 'מזמור לתודה' והם סמוכים ובטוחים שה' יזמן עבורם טרמפ עד הבית…
"הרמתי גבה ושאלתי: מניין הביטחון הזה?! והם השיבו ברוגע כי כך דרכם, להגיד 'מזמור לתודה' כשהם מצפים לישועה, ואח"כ שוב כאשר הם זוכים לישועה, ופעם שלישית בסוף, כאשר הם יורדים מהטרמפ. ולא היתה פעם אחת שלא זכו לישועה…
"עמדתי והסתכלתי מהצד. זה היה נראה מעט מוזר, אבל חיכיתי לראות מה יעלה בגורלם…
לא חלפו חמש דקות, ומונית שירות ריקה עצרה והציעה לנו לעלות במחיר מוזל מאוד, מחמת השעה ומכיוון שלא היו לו נוסעים גם כך. שמחתי על ההצעה, והודעתי לקבוצה שיש כאן נסיעה מוזלת, אך להפתעתי הם סרבו ואמרו כי תגיע ישועה מושלמת, ללא כל הוצאות ממון!… סקרנותי התגברה ונשארתי לראות מה יעלה בידם.
כעבור ארבע דקות עצר רכב גדול ונוח, ושאל אם מישהו צריך לבית שמש, בדיוק לאזור שבו אני והאברכים מתגוררים! עלינו כולנו לטרמפ, שפתח בנסיעה.
האברכים כבר מלמלו 'מזמור לתודה' פעם נוספת, אך אני, שיצר הסקרנות בער בי להבין את המהלכים, שאלתי את הנהג מהיכן הגיע. הנהג השיב כי הגיע מאירוע באולמי זוועהיל. תיכף תמהתי ושאלתי אותו מדוע לא נסע דרך כביש 9, שמהיר הרבה יותר?
הנהג חייך ואמר כי באמת היה בדרכו לכביש תשע, אך לפתע נכנסה בו מחשבה שאולי בשעה מאוחרת כזו ישנם אנשים בכניסה לעיר שממתינים לטרמפ. "והרי בשבילי זה תוספת של כמה דקות בלבד", אמר, "והנה, אתם אכן חיכיתם לטרמפ"…
לשאלתי, לפני כמה דקות יצא מזוועהיל – נמצאו דבריו מכוונים בדיוק לאותו רגע שהאברכים פצחו ב'מזמור לתודה'…
אילולי שראיתי את הנעשה, הייתי מתקשה להאמין, אך עתה שנוכחתי לראות את כוחה של תודה, גמרתי בליבי לפרסמו ברבים למען ישמעו וילמדו וישמחו בעצה מופלאה זו!!"
(מתוך 'טיב הקהילה' תשרי תשע"ט)