"וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (בראשית כ"ה, כ"ז)
מו"ח זצ"ל היה ממש אישיות נדירה. יותר מלאך מבן אדם!
כל מעשיו ופסקיו היו על טהרת האמת. הכל ראו ששרתה עליו רוח של חכמה ודעת בהכרעותיו ההלכתיות. נפגשתי עם הרבה אנשים גדולים במעונו של מו"ח, ומעולם לא ראיתי מקרה שמישהו ישאל שאלה ויאמר שמו"ח לא צודק!
מרן החזו"א זצ"ל נפגש עם מו"ח פעמיים, וכפי שידוע לנו הוא אמר עליו שהוא לומד תורה לשמה. עליה נאמר 'זוכה לדברים הרבה'. ואכן הרבה מהמעלות הכתובות שם במשנה ראינו אצל מו"ח זצ"ל.
כולו תורה
"לראשונה התוועדתי לאישיות הגדולה במסיבת התנאים שלי. היו שם גדולי הדור מרנן ראשי ישיבת מיר זצ"ל, גדולי הדיינים דאז זצ"ל ועוד, ומי שנכנס שמע את מו"ח דן בדברי תורה, זה היה נראה שזה 'מושב בית דין' ולא 'תנאים' של בתו. כזה 'רעדען אין לערנען', ללא מנוחה והפוגה כלל.
"זכורני, כי תוך כדי הדברים בא אחד משומעי השיעור ב'תפארת בחורים' ואמר לו: 'רב'ה ממתינים לשיעור', ומו"ח קם והלך לשיעור ואח"כ חזר לתנאים. בעורקי גופו לא זרם דם, אלא גמרא ויראת ד'.
"עד היום חקוק בלבי המראה המופלא, כאשר לאחר נישואיי הגעתי לליל הסדר לביתו, והנה, אחרי שהסתיים ליל הסדר בשעה מאוחרת, קרא מו"ח את מגילת 'שיר השירים' למרות השעה המאוחרת. סבור הייתי שאחרי עמל של יום שלם בערב פסח, ואחרי השעה המאוחרת שנסתיים הסדר, יהיה איזה שינוי בשעת הקימה שלפנות בוקר, בכל זאת הוא עלה על יצועו בשעה מאוחרת. אולם כשהגיעה השעה 2:00 שעת הסדר המקודשת, נשמע קול לימודו בחשק ובניגון מתוק ובנעימה, ומסביר את לימודו לעצמו כמו שיושב חברותא לצידו.
"הייתי שם בבית חמישים שנה, אינני זוכר מושג כזה של רפיון. הקביעות שלו וסדריו היו מחושבים להפליא.
"אחד הנכדים סיפר לי עובדה פלאית: היה זה בתקופת אחד ממערכות הבחירות הגורליות, מו"ח הפעיל אז את כובד משקלו בבחירות, במוצאי הבחירות היה הציבור החרדי כולו שרוי במתח מתוצאות הבחירות, הנכד ששהה בתורנות בבית מו"ח באותו לילה, ושמע את תוצאות הבחירות ביקש לבשר למו"ח, הנכד עמד לידו בעת שקם לפנות בוקר כדרכו, ותכנן לבשר לו את הבשורה, אולם למרבה הפלא כאשר החל לדבר עמו, נפנף מו"ח לעברו בידיו בתנועה המורה לו לבל יפצה את פיו עתה, היות והוא הולך ללמוד כעת כרגיל ואף הוסיף לו 'נישט יעצט'- 'לא עתה', וכך נסוג הנכד ולא דיבר עמו מילה אחת בדבר, מו"ח התחיל אז בלימודיו כדרכו, רק לאחר שסיים תפילת שחרית, לאחר שלא היה אדם בארה"ק ובעולם כולו שלא שמע על התוצאות, בישרו הנכד את הבשורה. כך תמיד כל הדברים, כולל הדברים המשפחתיים החשובים ביותר, המתינו לאחר התפילה לאחר סיום סדריו הקבועים שהיו אצלו כברזל.
"הסברתי זאת, כי מו"ח עשה את המוטל עליו לעשות למען כבוד ה'. אולם לאחר הבחירות כבר ממילא אין בידו לפעול, וא"כ למאי נפק"מ לשמוע את הבשורה על חשבון סדריו.
"הפלא הוא, שלמרות שמו"ח היה עייף מלימודו, אבל מעולם לא ראו אותו נרדם באמצע הלימוד! מתי הוא כן נרדם? בשבת. בשעת אכילת הצ'ולנט. הוא היה משבח את הרבנית ע"ה על מאכלי השבת הערבים שהכינה, אבל יכול היה להירדם באמצע הסעודה מחמת עייפותו, אבל חלילה לא באמצע לימודיו. ספרתי זאת לד"ר קליינמן, רופאו האישי, והוא אמר שזה פלא…
"אני זוכר בצעירותי, שהייתה שאלה והרבנית אמרה לי שהוא לא ישן כל הלילה… הוא לא לקח מהסדרים שלו, אלא על חשבון שעות השינה שלו…
מה מאפיין את פסקיו ההלכתיים?
"ראשית, עלינו לדעת שהאמת הייתה נר לרגליו, וכן כל תשובה הייתה משולבת בחכמה, והיא אשר אפיינה את פסיקותיו. כאשר הבין שהשואל אינו דובר אמת, היתה אחת דתו בניתוק קשרים לעולם!
"ברשותכם אביא כמה דוגמאות לכך:
"היה מעשה במחותנים. אבי החתן עשה 'אופרוף' בשבת לפני החתונה, ואבי הכלה היה אמור להגיע כמקובל. לפני שהגיע הוא שח למחותן שהוא מקפיד על הכשר מיוחד, ובמיוחד מקפיד על שוחטים יראי ה' מיוחדים. האם תוכל לדאוג עבורי לשבת ה'אופרוף'? אבי החתן הבטיח שיביא מההכשר המיוחד, ולא עוד אלא שיביא משגיח מיוחד שיקפיד על ההשגחה והשוחטים. אבי הכלה מאוד שמח על הדבר ונפשו הייתה רגועה.
"כשהגיע לשבת ה'אופרוף' נכנס למטבח, ומצא את המשגיח שהוזמן. לשאלתו אומר לו המשגיח: 'יש כאן בדיוק מה שהזמינו'. הוא שמח מאוד.
"אחרי שבת, בא אלי המשגיח ואומר: 'אני סיפרתי שקר, אבי החתן קנה הכשר זול ולא מהודר. כשבא המחותן בערב שבת ושאל, היה ברור לי שאם אומר לו את האמת על הסחורה שהגיעה, יתבטל השידוך. החלטתי לשקר ואמרתי שהגיע: 'בדיוק מה שהזמינו'. לא הוצאתי מפי שקר אבל גנבתי את דעתו. מה דיני', שאל המשגיח?
"עליתי למו"ח והצגתי בפניו את השאלה. והוא ענה לי: 'ח"ו לשקר, הוא היה חייב לומר את האמת'. שאלתי: 'הרי מותר לשנות מפני דרכי שלום?', ענה מו"ח: 'מפני דרכי שלום הכוונה ששרה אמנו אמרה 'ואדוני זקן' והקב"ה אמר 'ואני זקן', אבל כאן זה דבר אחר לגמרי, זה לא אמת, הדיבורים שאמר אותו משגיח'. אמרתי לו שהשידוך יתפוצץ אם ידעו ששיקרו כאן, מו"ח לא נבהל מזה, ואמר 'אבל הוא שקרן!'. ראיתי שלא יעזור שום שכנוע. מהאמת הצרופה הוא לא זז כמלוא נימה!
"סיפר לי אחד מזקני י-ם, שיום אחד נכנס יהודי למו"ח לשאול שאלה ואמר לו את שמו. מו"ח אומר לו: 'הגרעינים הם שלך'… והלה לא הבין מה מו"ח רוצה ממנו. עד שמו"ח הזכיר לו שלפני עשרות בשנים, כשהיה ילד, הייתה לו מריבה עם חברו על גרעיני המשמש, והם כילדי מאה שערים באו לשאול את חוות דעת מו"ח עם מי הצדק, ומו"ח פסק שהשני צודק ואחרי זמן למד את הנושא וראה שהוא צודק. אז אחרי עשרות שנים של עמל התורה ויגיעה עצומה, הוא זכר את המקרה ושטעה בהוראתו, ואומר לו הגרעינים שלך, אתה צודק…
"זהו כוחו של "איש האמת", שמכיוון שטעה בהוראה זוכר זאת לאורך כל השנים וכעת הזדמן לפניו לפרוע את חובו.
(מתוך המבשר תורני קיץ תשע"ז)