"וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים" (שמות א', י"א)
על הפסוק הנ"ל נשאלת השאלה: מדוע שלא ישלמו מיסים, הרי עמ"י היו תושבי מצרים, וככל תושבי המקום היה עליהם לשלם מיסים לאוצר המלוכה, ואם כן מה היתה תלונתו של פרעה?
אלא, שאמנם נכון שעליהם לשלם מיסים, אך לשם מה להעמיד עליהם "שרי מיסים"- שני שרים?! העמדת שני שרים הממונים על אותו הדבר נועדה אך ורק כדי 'לטרטר' את היהודים. ימתינו שעות בתור, וכשסוף סוף יגיע תורם – יודיע להם הפקיד שחסר להם מסמך, ושיפנו למשרד השני… כלומר, היתה זו אחת הדרכים של פרעה להקשות את החיים על בני ישראל.
ובעניין ההצקה ליהודים על ידי גביית המיסים, מן הראוי להביא סיפור המובא בהגדה של פסח 'אבותינו סיפרו לנו'.
למלך תוניס היה יועץ יהודי, חכם רחמים חיותא, שהיה איש קדוש. יום אחד ביקר אצל המלך ידיד וניסה לשכנע אותו להעלות את המיסים ליהודים, ובכך להקשות עליהם את החיים. תוך כדי שיחה יצאו המלך ואורחו אל הגינה, פירות הוגשו לפניהם, והמלך שקע במחשבות.
שאל האורח את המלך: "על מה אתה חושב כל כך הרבה?"
ענה לו: "מהרהר אני, מדוע הענב הינו פרי כה איכותי ועסיסי, ואילו ענפיו, הזמורות, כה חלושות הן, עד שללא תומכות לא יחזיקו מעמד?"
אמר האורח: "האם מתעסק הנך בפילוסופיה? לשאלות אלו אין תשובה!"
אמר לו המלך בפסקנות: "אין דבר כזה – לכל שאלה יש תשובה! האם תרצה לשמוע?"
קראו לחכם ושאלוהו את שאלת המלך. נענה החכם ואמר: "על שאלה זו ישנן שתי תשובות של חכמי הגויים, ושתי תשובות של חכמי עם ישראל. חכמי הגויים מתרצים:
א. הסיבה שהעץ כה עלוב וחלש, היא מחמת שהפרי כל כך טוב, כי הפרי מושך את לשד העץ ומשאירו חסר כח.
ב. העץ חלול כדי שהמים יוכלו לעבור אל הפרי, וכידוע הענבים זקוקים להרבה מים.
ואילו חכמי ישראל מתרצים שני תרוצים אחרים:
א. הקדוש ברוך הוא לא רצה שמגזע העץ שממנו עושים יין לנסך על גבי המזבח, יוכלו לעשות פסל לעבודה זרה, לכן עשה שגזע זה אין לו שימוש, והוא מיועד רק לשריפה.
ב. ישראל נמשלו לגפן, כשם שהגפן אינה יכולה לעמוד בלי להישען על אותן כלונסאות העשויות מעץ יבש, כך עם ישראל נשענים אך ורק על הזקנים, חסרי הכח הגופני.
ועוד, שאדם השותה כוס אחת של יין – מרגיש טוב. שתי כוסות – מתחיל להסתחרר. שלוש כוסות – נהיה שיכור, מקיא באמצע הרחוב עד שכולם צוחקים עליו.
כך עם ישראל: אם לוקחים מהם מעט מיסים – הכל בסדר, מעט יותר מן הרגיל – עדיין לא נורא, אבל אם סוחטים מהם ונוטלים מהם יותר מידי מיסים – מקבלים עונש כזה, כמו פרעה שלקח מהם מיסים ובסופו של דבר כל העולם כולו צוחק עליו עד היום הזה…
(מתוך 'ומתוק האור' על הגדה של פסח הר' שלמה לוינשטיין שליט"א)