המעלות הרבות שיש בשירת פרקי תהלים במוצאי שבת לפני ערבית

הדף היומי בהלכה כ"ח בטבת - סימן רצ"ב סעיף ב'- סימן רצ"ג סעיף א'
לא מצליח לצפות? לחץ כאן

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



טעם אמירת 'צדקתך צדק' במנחה של שבת

מתי לא אומרים 'צדקתך צדק'? מדוע אין לדרוש בבהכנ"ס בין מנחה לערבית של מוצ"ש? ומה העניין לקרוא תהילים סמוך לצאת השבת? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רצ"ב סעיף ב' – סימן רצ"ג סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

בסוף תפילת מנחה של שבת אומרים 'צדקתך צדק', והוא צידוק הדין, ומבאר המשנה ברורה, שמשה ויוסף ודוד נפטרו בשבת בזמן תפילת מנחה, וכנגד זה אנחנו אומרים 'צדקתך צדק', והב"ח אומר, שמשה רבינו לא נפטר בזמן תפילת מנחה אלא בער"ש ורק נטמן בזמן תפילת מנחה, עכ"פ זה צידוק הדין שבאותה שעה הם נפטרו, וי"א שכיוון שבמוצ"ש חוזרים הרשעים לגיהנם, לכן מצדיקים את הדין על כך, ולא אומרים 'צדקתך צדק' אלא ביום כזה שביום חול היו אומרים בו תחנון, אבל אם שבת חל בר"ח שביום חול לא היה בו נפילת אפיים, א"כ גם בשבת לא אומרים 'צדקתך צדק', וכן אם חל ערב ר"ח בשבת לא אומרים אותו.

לא קובעים מדרש לרבים בין מנחה לערבית, דהיינו מדרש לרבים בבהכנ"ס, ואומר המשנה ברורה, שעם חברותא מותר ללמוד בבית, משמע שבבהכנ"ס אסור ללמוד בין מנחה לערבית, וטעם הדין הוא, כיוון שזה זמן שמתו בו משה יוסף ודוד, ות"ח שמת מבטלים את בתי המדרש לכן מבטלים את בתי המדרש, אבל בזמנים כאלו שבני אדם יושבים ועוסקים בשיחה בטילה, צריכים לחזור ולדרוש כדי שלא יבזבזו אנשים את זמנם לריק.

יש עניין לאחר את תפילת ערבית במוצ"ש, שכמו שיש דין להוסיף מחול על הקודש בכניסת שבת, יש דין להוסיף מחול על הקודש בצאת השבת, ומבאר המשנה ברורה שלא רק שמאחרים מלעשות מלאכה במוצ"ש אלא מאחרים גם מלהתפלל ערבית, ומביא המשנה ברורה, שמנהג טוב הוא לומר תהילים בזמן צאת השבת וזה כדי ללוות את השבת שנקראת כלה בשירות ותשבחות, וכן שבזה שאומר תהילים הוא מאחר את תפילת ערבית ומתווסף מחול על הקודש, וכן כדי שלא יבואו לדבר דברים בטלים.

אולי גם יעניין אותך

השארת תגובה