השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
אדם שלא התפלל 'ערבית של שבת' - מה יעשה?
מהו חומר העוון של המדבר בברכת 'מעין שבע'? מי שותה את כוס הקידוש שעושים לאורחים האוכלים בבהכנ"ס? ואיזה סגולה נפלאה יש בזה שעומדים בקידוש שבבהכנ"ס? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רס"ח סעיף י"ב – רס"ט א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אין לדבר בשעה שאומרים 'ויכולו' ולא בשעה שאומר הש"ץ ברכה 'מעין שבע', ומביא המ"ב בשם ספר חסידים, מעשה בחסיד אחד שראה חסיד אחר לאחר פטירתו, ופניו של החסיד שנפטר מוריקות, שאל אותו החסיד, למה פניך מוריקות? אמר לו כיוון שהייתי מדבר ב – 'ויכולו' בשעה שהיו הציבור אומרים, וכן ב - 'מגן אבות' וכן בקדיש, רואים את חומר העוון של דיבור בזמן שאומרים 'ויכולו' וקדיש וברכת 'מעין שבע'.
אם התפלל תפילת חול ולא הזכיר של שבת, חוזר ומתפלל, ואם כלל לא התפלל תפילת ערבית של שבת, מבואר בהלכה, שאם שמע ברכת 'מעין שבע' מהש"ץ מתחילה ועד סוף, יצא יד"ח, כיון שזו תפילה מקוצרת, במשנה ברורה כתב, שלכתחילה עדיף שיחזור ויתפלל תפילת ליל שבת כמו שחז"ל תיקנו, והטעם, כיוון שיש חולקים על דין זה, וסוברים שלא יוצא יד"ח בחזרת הש"ץ.
בזמנם היו נוהגים לעשות קידוש בבית הכנסת, לצורך האורחים שאוכלים בבהכנ"ס, והמקדש לא יוצא יד"ח בקידוש זה, כי אין קידוש אלא במקום סעודה, והרי המקדש אוכל בביתו ולא בבהכנ"ס, לכן ישתה 'קטן' את כוס הקידוש, ואע"פ שאנחנו 'סופים' לקטן איסור בידים שהרי אסור לשתות לפני קידוש, בכ"ז כאן מותר, וביאר המג"א כיוון שא"א בעניין אחר, ואומר השו"ע שעדיף להנהיג שלא לקדש בבהכנ"ס, כיון שיש בעיה מי ישתה מהיין, שהרי אף אחד לא יוצא בקידוש זה יד"ח, וכן מנהג ארץ ישראל שלא לעשות קידוש בבהכנ"ס.
נהגו לעמוד בשעת הקידוש בבהכנ"ס, ובמשנה ברורה מביא, שזה טוב וסגולה לעייפות הברכיים.
במשנה ברורה מביא נידון, האם נותנים לקטן שהגיע לחינוך או קטן שלא הגיע לחינוך, מצד אחד עדיף קטן שהגיע לחינוך כי הוא חייב בקידוש, ומצד שני יש לו בעיה כי זה לא במקום סעודה.