יש מן הראשונים שכתב שאיסור מוקצה נדחה מפני מצוה, ולדבריו – לכאורה – המוצא אבידה בשבת, מותר לטלטלה על מנת להשיבה לבעליה על אף שהיא 'מוקצה', כאשר אין אפשרות לשומרה עד לצאת השבת ללא טלטולה. אולם, בשו"ת חתם סופר כתב שאין איסור מוקצה נדחה מפני מצות השבת אבידה, כיון שאין איסור נדחה מפני הפסד ממון.
בביאור הלכה לא הכריע בשאלה זו, אולם בשו"ת מנחת יצחק כתב שלמעשה אסור לטלטל מוקצה אף במקום מצוה. והגרש"ז אויערבך הוסיף שאף אם האבידה היא כלי שמלאכתו לאיסור, אסור לטלטלו לשם השבתו, כיון שקיום מצות השבת אבידה אינו נחשב כהשתמשות בגוף החפץ, ואין זה טלטול לצורך גופו.
[ביה"ל רסו, יג, ד"ה אסור; ביאורים ומוספים דרשו, 50]