מעשה שהיה בת"ח שהגיע עם בנו הקטן, לפני חג הסוכות, לחנות אתרוגים, רכש אתרוג מהודר ושילם עליו טבין ותקילין, בכסף מהודר.
לאחר ששילם את הכסף, הצביע בפני המוכר על ארגז בו היו מונחים אתרוגים, ואמר לו שמדובר באתרוגים 'לא-כשרים במיוחד', והוא מרשה לו לקחת מכאן אתרוג לבנו הקטן.
הושיט הת"ח את ידו אל הארגז ונטל את אחד האתרוגים שהיה מלוכלך ומכוסה בכתמים רבים.
כאשר הגיע לביתו, נטל מגבת והחל לנקות את הלכלוכים והכתמים שהיו על האתרוג, והנה לפניו אתרוג מהודר שבמהודרים, ממש לא תשבע העין לראות; הפיטם שלם ומושלם, גם צורת הגידול, ואפילו "בלטלא'ך" לא היו. הקונה אף התבטא ואמר שלדעתו אתרוג זה שהגיע אליו בחזקת פסול, יותר מהודר מהאתרוג שקנה הוא בעצמו במחיר רב...
חזר הת"ח למוכר והראה לו את האתרוג.
המוכר טען שאכן לא התכוון לתת סחורה שכזו, ששוויה מגיע למאות שקלים.
הסתפקנו בשאלה, האם האתרוג אכן חוזר לבעלים, או שמא, הרי הפקירו בידיים, כשהניחו בארגז הפסולים?
והנה, לפני שנים רבות אירע מעשה בשכונתנו, רמת אלחנן, כשאחד השכנים השליך החוצה את המקרר שלו. הוא סיפר לשכניו שהמקרר לא פעל כשורה, והחליט לרכוש מקרר חדש. אחד השכנים החליט לנסות, בכל זאת, את המקרר. הוא הביאו הביתה, הכניסו לשקע, והנה הכל פועל כראוי...
התדפק השכן על דלת בעל-המקרר לשעבר, וסיפר לו שהמכשיר עובד חלק-חלק. עד מהרה התברר, שאכן המקרר תקין לחלוטין, והבעיה היתה ב... תקע החשמלי, שעלות החלפתו מגיעה לכמה שקלים בודדים.
הבעלים הראשון, שהיה שקוע בתורה, ודבריהם של אביי ורבא העסיקו אותו הרבה יותר מאשר התקעים החשמליים של המקרר, לא הבין שזו הבעיה, והשליך את המקרר היקר מביתו.
נספר כאן עוד, שכאשר היינו הולכים, כבחורים צעירים בישיבת סלבודקא, לרכוש בד לחליפה, היו המוכרים ברחוב נחלת בנימין בתל אביב (הרחוב שהיה ידוע יותר מכל, במגוון חנויות הבדים שלו), 'מריחים' את הבד, לפני שמסרוהו לידינו.
כששאלנו אותם פעם 'לשם מה הינכם מריחים את הבד, ומה אתם מגלים שם לפי הריח?' הצטחקו המוכרים ואמרו 'האינכם יודעים שאנחנו סוחרי בד וותיקים, וכי רצונכם שנגלה לכם את כל הסודות שלנו'?...
המציאות כפי שהיא נראית בשטח מלמדת על כך, שסוחרים מומחים אינם טועים!
ולכן, במקרה של האתרוג – אם הסוחר השליכו לארגז האתרוגים הפסולים, הרי הוא הפקר גמור, ומותר לת"ח למוסרו לבנו, מבלי לשלם על כך למוכר.
אבל במקרה של המקרר, כשמדובר באברך שאינו סוחר, ולא שיער בדעתו שייתכן שהבעיה של המקרר תיפתר בהחלפת התקע החשמלי, הרי שההפקר שלו היה בטעות, ובמקרה כזה השכן השני שתפס את המקרר, לא זכה בו!
(קול ברמה – גליון 288)