תקשורת זורמת עם ילדים ומתבגרים אינה בגדר לוקסוס, היא תנאי הכרחי להצלחה בחינוך! תקשורת בריאה, נכונה וזורמת משני הצדדים היא החינוך עצמו.
השל"ה הקדוש כותב, שכל מה שקשור לעשה טוב – מונחל רק בגישה חיובית. משמעות הדבר היא, שכל ערך, כל מצווה, כל הנהגה שאנו רוצים להנחיל לילדינו – חייבים להגיש מתוך גישה חיובית דווקא, והדבר הבסיסי הגורם רצון לקבל הנו קשר בריא וזורם.
תקשורת לקויה מובילה להמון חיכוכים ופיצוצים, מה שהיה עשוי להימנע אם היינו מתקשרים כפי שצריך. לעתים ההשלכות הרסניות ממש! לצערנו, לעיתים רחוקות אף רואים נערים הפורקים עול, כשהמניע הוא בסך הכול רצון להכאיב לקרובים ביותר, מתוך תחושת נקמה על כך שהם לא היו אתם ולא הבינו אותם, דבר שהיה נמנע על ידי תקשורת בריאה.
@ מי לא מתקשר?!
כשאנו מתחילים לדבר על קשר בבית, יהיו כאילו שירימו גבה וישאלו: תקשורת בבית?! מי לא מתקשר?! אתה מוזמן לביקור, ותראה איך הכול זורם. אנו נותנים פקודות, הילדים מבצעים, מה הבעיה?! הציניקנים גם יוסיפו: מה העניין לסבך כל דבר?!
התשובה היא: אנחנו לא מדברים על תקשורת בנוסח יחסי עובד-מעביד, הכוללת הוראות ופקודות נטו. כשאנו מדברים על תקשורת בריאה, אנחנו מצפים לתקשורת שאת תוצאותיה נראה בגיל ההתבגרות בעיקר, כשילדינו יראו בנו את האנשים הקרובים אליהם ביותר, יראו בנו דמויות שאפשר לשתפם בכל התלבטות ומצוקה, בכל שאלה וקושי.
בשטח, לצערנו, המציאות ממש לא כך. מעט מאוד הורים זוכים בשיתוף מצד הילדים בגיל זה. הבחורצ'יק ישתף את האברך שלומד אתו (שאותו דרך אגב אתה מממן!), ולא את ההורים; הבת תשתף את המדריכה (שגם היא עדיין בגיל שבו היא מסובכת עם עצמה), ולא את אמה יולדתה שהכי הכי מכירה ומרגישה אותה.
למה זה קורה לנו?!
כי לא בנינו קשר, והקשר שכן יצרנו היה טכני ושטחי מאוד. נוסיף, שלפעמים מטבע הדברים יצרנו גם חומות, וזה גורם שהילדים מחפשים אוזניים בחוץ, במקום ההורים.
נדגיש: מי שלמעשה מסוגל לעזור באמת, מי שמסוגל להבין את הנער בצורה הטובה ביותר, יותר מכל יועץ או מטפל חיצוני – אלו ההורים שמכירים את הילד מקטנות, מכירים את הרקע וכל מה שמסביב, ומתרשמים מהמצב בצורה מקיפה בהרבה מכל דמות חיצונית, ששומעת אי אלו פרטים ומנסה להיכנס איכשהו לתמונה.
היכולת שלנו כהורים לסייע בצורה המיטבית נגרמת גם מהעובדה, שאת התכונות – ירשו הילדים מאתנו, ההורים. לפעמים אתה רואה את הילד שלך, אתה רואה את עצמך בקטן, ואתה רק רוצה לקרוא לו: "בוא, צדיק, אני אגיד לך בדיוק מה אתה חושב ומרגיש… רק תשתף, ונעזור לך…"
אבל לצערנו, החסימה בתקשורת מונעת את היכולת שלנו לעזור לילדים בחלקים שבהם יש לנו ניסיון רב כל כך, וחבל.
המאמר הבא: איך בונים קשרים וגשרים.
לקבלת גישה לתכני חינוך שידורים חיים והרצאות של הרב פנחס ברייער הי"ו ניתן ללחוץ כאן