מדוע תיקנו הנביאים ארבע תעניות?
ארבע צומות תיקנו הנביאים לישראל, והם: תשעה באב, שבעה עשר בתמוז, 'צום גדליה' ועשרה בטבת. הצומות תוקנו לתאריכים אלו מפני המאורעות הרעים שאירעו בהם, ומטרתם - לעורר לתשובה על המעשים הרעים אשר הם הגורמים למאורעות הרעים מאז ועד עתה; ולכן נוהגים לומר סליחות בתעניות, מלבד בתשעה באב שנקרא 'מועד'. ויש שכתבו שהצומות תוקנו - מקצתם או כולם - גם כאבילות על הרעות שנעשו לישראל.
[מתוך משנה ברורה סימן תקמט, סעיף א, ס"ק א וביה"ל ד"ה חייבים; ביאורים ומוספים דרשו, 1]
החומרות ל'בעל נפש' בתענית ציבור
בתעניות הציבור: שבעה עשר בתמוז, צום גדליה ועשרה בטבת - הצום מתחיל בעלות השחר, אולם ל'בעל־נפש' ראוי להתענות משקיעת החמה של ליל הצום. כמו כן, רחיצת כל הגוף במים חמים ופעולות נוספות האסורות בתשעה באב מותרות בצומות אלו, אך בעל־נפש יחמיר בהן משקיעת החמה של ליל הצום, ובנעילת נעליים אין להחמיר.
[מתוך משנה ברורה סימן תקנ סעיף ב, ס"ק ו ושעה"צ ס"ק ח-ט; ביאורים ומוספים דרשו, 20]
האם צריך לחנך את הילדים לצום ולהתאבל בתעניות-ציבור?
בנים עד גיל שלש־עשרה ובנות עד גיל שתים־עשרה פטורים מלצום בתשעה באב, שבעה עשר בתמוז, צום גדליה ועשרה בטבת, אולם ילדים שיש בהם דעת להתאבל עם הציבור באבילות שבימים אלו, ראוי לחנכם שלא יאכלו אלא כדי צורכם במאכלים פשוטים, ולא יתענגו במאכלים מיותרים או מיוחדים; ויש שכתב שאין נוהגים לדקדק בכך, אלא מאכילים אותם כדרכם; ויש שכתב שבזמננו אין ילדים שיש בהם דעת להתאבל.
[מתוך משנה ברורה סימן תקנ, ס"ק ה וביה"ל ד"ה הכל; ביאורים ומוספים דרשו, 13-14]
האם אשה בהריון או מניקה חייבת לצום בתעניות-ציבור?
מעוברת או מניקה שהצום יגרום להן לצער רב, אסורות לצום בשבעה עשר בתמוז, צום גדליה ועשרה בטבת, ואם הצום לא יגרום לצער רב מותרות לצום אך אינן חייבות בכך, ואם הן חלשות אין להן להחמיר. ואף כשהצום אינו גורם לצער כלל הן פטורות מעיקר הדין, אלא שנהגו להחמיר בכך. וישנן הגבלות שונות בנוגע לזמני הפטור במעוברת ומניקה. וחולה, אף שאינו מסוכן, אסור לו לצום, וינהג כאמור לעיל בנוגע לילדים - שיאכל כפי הנצרך לו ולא יתענג בתענוגים.
[מתוך משנה ברורה סימן תקנ, סעיף א וס"ק ג-ה; ביאורים ומוספים דרשו, 2, 3, 8 ו־9]