טוב להזהר מלומר 'שהחיינו' בבין המצרים על פרי או בגד חדשים – כך לשונו של השו"ע בהלכות בין המצרים (סי' תקנא סי"ז). וטעם הדבר הביא במשנה ברורה (ס"ק צח) שכיון שימים אלו הם זמן של פורענות, אין כדאי לומר שהחיינו לזמן הזה. והוסיף המשנה ברורה, שהגר"א בבאורו חולק על דין זה וכתב שהוא חומרא יתירה, וכן הט"ז מפקפק בדין זה, ולכן הסיק המשנה ברורה, שבשבת אין להחמיר לברך 'שהחיינו' אחר שעוד אחרונים מסכימים להקל בשבת.
ספק מעניין מאד יוצא מהלכה זו, שהרי אם יש לאדם בגד חדש ורוצה ללובשו בשבת שבבין המצרים, הרי דרכו של אדם ללבוש בגדי השבת קודם השבת, וברכת 'שהחיינו' הרי לכתחילה יש לברכה בעת לבישת הבגד [ראה שו"ע סי' רכג ס"ד], וא"כמ נשאלת השאלה האם יוכל לברך ברכת 'שהחיינו מיד כשלובש הבגד קודם השבת, אף שרק בשבת עצמה הותר לברך 'שהחיינו'?
ספק זה כבר נדון בתשובת הריב"א (או"ח סי' כד), והוא הסיק שלא הקלו לברך 'שהחיינו' אלא בשבת עצמה ולא בזמן שהוא עדיין חול, אף שלובש הבגד לכבוד שבת. מאידך דעת הגר"נ קרליץ (גליון באר מים חיים מהגרא"י דינר מס' 89) שמכיון לשובש את הבגד לכבוד שבת, נחשב הדבר כצורך השבת, ויכול לברך 'שהחיינו' מיד כשלובשו, אפילו שעדיין לא שבת ולא קבל עליו את השבת. אכן, דעת הגר"ח קניבסקי (באר מים חיים שם) שמותר לברך 'שהחיינו' קודם השבת רק אם קיבל עליו את השבת.
יש לציין, שהגר"ש וואזנר (קובץ מבית לוי חי"ג עמ' כא) כתב שבארץ ישראל המנהג להחמיר שלא לברך 'שהחיינו' גם בשבתות, וכמו שהביא המג"א (סי' תקנא ס"ק מב) בשם כתבי האר"י שאוסר גם בשבתות.
זוית הלכתית - יתד נאמן