השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
התחיל ליטול תרופה ביום חמישי האם מותר להמשיך בשבת ?
מה הם השינויים שעל ידם מותר ללוש בשבת? מה יעשה אדם ששכל לשים חומץ בחזרת מער"ש? • ומהו החשש שבגללו אסרו חז"ל לעשות רפואה בשבת? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שכ"א סעיף ט"ז (בחלקו האחרון) - סעיף י"ח במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
בסעיפים האחרונים למדנו על העניין של 'לישה בשינוי', למדנו, שאמנם אסור ללוש בשבת, אבל מותר ללוש בשינוי, כמו שלמדנו לעיל בסעיף י"ד שמותר ללוש קמח קלי בשבת בשינוי, והשינוי הוא, שהוא לא לש כמות מרובה אלא כמות מועטת, וכמו שלמדנו לעיל בסעיף ט"ו ובתחילת סעיף ט"ז שמותר ללוש בשבת חרדל ושחלים בשינוי, והשינוי הוא, שהוא לא מערב בכח, אלא בנחת, ושלא כדרך הלישה בימות החול.
השו"ע הביא שיטת י"א, שהם פוסקים כשיטת רבי (מה שהמ"ב הביא לעיל בס"ק נ') שרבי סובר, שבכל לישה כבר בנתינת המים חייבים משום לש, אבל ר"י בר"י חולק וסובר, שרק הגיבול אסור מדאורייתא, אבל נתינת המים אין בה כלום, לכן שיטת הי"א, שכל השינויים האלו שהזכרנו מקודם, הם לא פוטרים את הבעיה של נתינת המים, ונתינת המים אסורה בעצמה משום לש, אז מה יועיל מה שאח"כ הוא מגבל מעט מעט ובנחת ולא בכח? לכן סוברים הי"א, שהשינויים דלעיל זה רק אם נתינת המים הייתה מער"ש, וכאשר אין צורך בנתינת המים והוא רוצה לגבל, גיבול בשינוי מעט מעט או שהוא לש בנחת מותר בשבת.
כהמשך לכך אומר הרמ"א, שיש אפשרות לעשות שינוי גם בנתינת המים, אם הדרך בימות החול להניח קודם כל את המשקה בתוך הכלי ועל גביו לשפוך את המאכל, אז שישנה, וקודם כל יניח את המאכל ועל גביו ישפוך את המשקה, ואם בימות החול הדרך קודם להניח את המאכל ועל גביו לשפוך את המשקה, ישנה ויניח את המשקה ועל גביו ישפוך את המאכל, כללו של דבר, ישנה את נתינת המים כפי הדרך שרגילים בימות החול.
המ"ב מדגיש, שכל ההיתר בדברי הרמ"א זה רק כאשר מדובר בבלילה רכה, אבל בבלילה עבה לא יועיל השינוי של הפך הסדר, וכן נוהגים.
מקום שבימות החול נותנים קודם כל את האוכל ואח"כ את המשקה, ישנה ויעשה הפוך, יתן בשבת המשקה תחילה, ועל גביו את האוכל, ורק בבלילה רכה, וזו כוונת הרמ"א 'כמו בשתיתא דלעיל', ומבאר המ"ב, כמו שלמדנו לעיל בסעיף י"ד לגבי שתיתא, שמועיל שינוי של הפך הסדר רק בבלילה רכה.
המ"ב דן, באדם ששכח לערב את החומץ לתוך החזרת מער"ש, ואומר המ"ב, שיעשה בלילה רכה, ואח"כ לא יערב את החומץ עם החזרת כדרך, אלא ינענע את הכלי ובצורה כזאת ישנה, ומותר בשבת, ולכתחילה יעשה שינוי גם בבלילה עבה.
מותר לעשות 'ינומלין' בשבת, דהיינו, יין ישן דבש ופלפלין ולערב אותם יחד ולא בכח כיוון שזה תיקון, ומותר מפני שזה לשתייה ולא לרפואה, אבל לא עושים 'אלונטית' שהוא יין ישן ומים צלולים ושמן אפרסמון שהוא לרפואה, ואסור לעשות רפואה בשבת משום שחיקת סממנים, שחששו חז"ל שמתוך שאדם בהול על רפואתו, יבוא לטחון סממנים.
אין שורין את החלתית לא בפושרים ולא בצוננים שדרך לשרותו לרפואה, שהרי זה מועיל ללב, אבל מותר לתת אותו לתוך החומץ ומטבל בו פיתו שאז זה לא צורה של רפואה, ואומר הבה"ל, שגם אם מתכוון לרפואה אבל כיוון שלא ניכר שזה לרפואה, מותר, ואם היה שרוי מאתמול מותר לשתותו בשבת, והמ"ב מסביר, שכיוון שזה 'קצת' מאכל בריאים וזה היה שרוי מאתמול, לכן מותר לשתותו בשבת, כי לא מינכר שזה לרפואה, משמע שגם אם עושה זאת לרפואה, כיוון שלא מינכר, מותר, ואם שתה ממנו ביום חמישי ויום שישי וצריך לשתות ממנו גם בשבת, מותר, שכך היא דרך רפואתו לשתותו ג' ימים זה אחר זה, ולכן מותר לשרותו בצונן ולשים אותו בחמה, ואם לא יכול בחמה, מותר לשים אותו ע"ג האש, כיוון שזה סכנה אם לא ישתה ממנו.