שאלה: אברך עזב כולל, ועדיין חייבים לו עשרים אלף שקלים, ומכר החוב לחברו עבור שש עשרה אלף שקל, האם יש בזה משום רבית? יסוד השאלה, שחברו נותן לו עכשיו שש עשרה אלף שקלים ע״מ לקבל אח״כ עשרים אלף שקל, האם יש בו משום רבית?
תשובה: כמו שכל מכירת שטרות, שאם כתוב בשטר 1000 שקלים ומוכרים אותו ב-950 שקלים, אין בזה רבית, מכיון שלא מקבל תוספת תשלום משום ׳אגר נטר׳, אלא רק משום שיש צד שיפסיד את הממון שאולי הלווה לא ישלם, לכן נמכר ובהוזלה, כמו כן בנד״ד, מה שמשלם פחות מהחוב הוא משום שיש בו ״סיכון״ שמא לא ישלם כלל, ואין זה רבית, ומותר לעשות כן (שו״ע יו״ד ס׳ קע״ג ד׳). וכל זה אם באמת מקנה לו את החוב, וכמש״כ בש״ך (שם), ע״י מעמד שלשתן, ומסתבר שגם קנין אודיתא מועיל, דכל שיש בה קנין שייך אודיתא. ובנד״ד שזהו מלווה על פה, לא מהני שום קנין, לא כסף, לא שטר ולא סודר (עי׳ קצה״ח ס׳ קצ״ד ס״ק ג׳), וא״כ הוא לא קיבל כלום, והוא רק מעות הלוואה ויש בזה חשש רבית. ועוד, אי נימא שאין כאן חיוב ׳ממון׳ מראש הכולל ללומדים, א״כ לא שייך להקנות אפילו ע״י מעמד שלשתן, וא״כ יש בזה חשש רבית. ועדיין יל״ע בזה.
(הגרי"א הלוי דינר שליט"א גיליון 'מים חיים' כי תשא תשע"ח)