הרב ישראל ליוש
"בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם…" (דברים י"ד, א')
על פסוק זה סיפר הגאון רבי יעקב ניימן זצ"ל, ראש ישיבת 'אור ישראל', את הספור הבא:
"פעם נכנסתי בשבת קודש אל מו"ר הרב ר' משה רוזנשטיין זצ"ל, משגיח ישיבת לומז'ה, וראיתי שהוא בוחן בחומש ילד שלומד בתלמוד תורה. שאלתי אותו: 'של מי הילד הזה?', הוא לחש לי באזני: 'הוא ילד של הקב"ה!', הוא הבין שאני מתפלא שאינו עונה על שאלתי, והמשיך ואמר לי: 'אילו הייתי אומר לך שהוא ילד של חיים או שמרל היית יודע מי הוא הילד, ואם אני אומר לך שהוא ילד של הקב"ה, אתה לא יודע של מי הילד?'…
"הגישה של מי שמחנך ילדי ישראל, צריכה להיות שהוא מחנך ילדים של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, כפי שנאמר: 'בנים אתם לה' אלוקיכם', ולא כמי שמחנך את הילד של חיים או שמרל. וכשם שבכל הליכותיו של אדם צריך הוא לקיים 'שיויתי ה' לנגדי תמיד', כך גם כאשר הוא מלמד ילד אחר, צריך לשוות נגד עיניו שאביו של ילד זה הוא הקב"ה. מחשבה זו תעניק למחנך סבלנות לתלמידים, והטיפול בהם יהיה שונה לגמרי.
● ● ●
הגאון רבי חיים מוולאז'ין זצ"ל, בהקמתו את ישיבתו המפורסמת, הוא החליף את הביטוי המפורסם 'תלמידי הישיבה' בביטוי חדש: 'בני הישיבה'. "מה גרם לרבי חיים וולאז'ינער לטבוע ביטוי חדש 'בני הישיבה'?" -תמה בפני תלמידיו רבי יצחק הוטנר, "עד שפגשתי פעם ב'ילד מתיבתא' (מקום בו לומדים לימודי קודש ולימודי חול) ושאלתי אותו: 'הנה יש לך רבי שלומד איתך גמרא, ולהבדיל בין קודש לחול, יש לך מורה שמלמד אותך לימודי חול, האם היחס שלך לשניהם שווה? ואם אתה אכן מרגיש שינוי ביחסיך להם, אנא הגדר לי את השינוי, בבקשה!'.
"הילד חשב כמה רגעים" – מספר רבי יצחק – "ולבסוף השמיע הסברה מזהירה: 'היחס שלי אל המורה ללימודי חול, דומה למי שמקבל מזון מידו של מבשל המזון, ואילו היחס שלי אל הרבי ללימודי קודש, דומה למי שמקבל מזון מהמינקת שלו, המינקת מזינה את היונק מתמצית חייה, ואילו מבשל המזון נותן דבר שבא לגמרי מן החוץ, ואין כאן אלא עזרה מכנית להכשיר את האוכל למאכל'. זו היתה הסיבה" – סיים רבי יצחק את דבריו – "שרבי חיים וואלז'ינער החליף את הביטוי 'תלמידי הישיבה' לביטוי 'בני הישיבה', כי הישיבה איננה מקום הכנת המזון אלא מקום יניקת המזון"…
● ● ●
בלבו של משגיח ישיבת סלבודקא, הגאון הצדיק רבי משה טיקוצ'ינסקי זצ"ל, התעורר חשש שמא אינו מטפל כראוי בבעיותיהם החינוכיות של בני הישיבה, משום שלא למד מעולם את תורת החינוך והפדגוגיה.
פעם אחת ביקר בישיבה ראש ישיבת חברון, הגאון רבי יחזקאל סרנא זצ"ל, והרב טיקוצ'ינסקי שטח בפניו את הרהוריו אודות החסר המקצועי שלו בעבודתו, ענה לו ר' יחזקאל: "האם אתה אוהב את התלמידים? אם הינך אוהב אותם, אינך זקוק ללימוד פסיכולוגיה ופדגוגיה, או כל תורה ושיטה אחרת, כי מי שאוהב את תלמידיו מובטח שיצליח לחנכם ולהגיע איתם להישגים גבוהים ביותר".