הלוואי ותוצאות הבחירות ישביעו את רצון כל היהדות החרדית… הלוואי… אבל במידה ולא… ויתכן שתהיה אכזבה ומפלה… ואתה תתקשה להירדם בלילה… הנה לך מכתב מר' ירוחם שכתב לפני כמעט מאה שנה.. (הדברים מובאים כמעט לגמרי כלשונו… חוץ מכמה מילות קישור שיקלו על הקורא בן ימינו שלא מכיר את הסגנון)
"אע"פ שאין דרכנו להתערב בעניינים כאלה… אבל אחרי שרואים שהעולם כ"כ נדכאים מחמת המפלה שסבלה המפלגה בבחירות (להפרלמנט בפולין), על כן באתי לעורר שלא יצערו את עצמם ולא ידמו בנפשם שהם מצטערים בצער כבוד שמים שירד, החילוקים בין מפלגה למפלגה אינם אלא במידת הטוב והרע הנאחז בכל מפלגה ומפלגה, ולולי מלחמת הטוב והרע לא היה בעולם שום מציאות של מפלגות, לו נקטו ידיעה זו בלבבם כי כל התרברבות אינן אלא ממלחמת טוב ורע… ראשית כל צריך האדם לראות ולבדוק בעצמו הוא, איך מעמדו אצלו, עם הרע אשר אתו, האם אמנם מצטער הוא ככה גם על הרע אשר בקרבו, ההיטב חרה לו וחמתו כי רבה על עצמו ועל חסרונותיו?? אחד אמר לי כי לא יכול להרגיע עצמו ולא נתן שינה לעפעפיו כל הלילה מתוך כל המאורע של מפלת הבחירות… כדאי לשאול לאותו פלוני אם גם בליל יום הכיפורים אינו מניח לו לישון ואם ביוהכ"פ הוא ישן במנוחה שלימה, על כן ישאל כבר לעצמו מאי האי, מה זה אשר הלילה לא יכל לישון? הלא יותר ממלחמה עם הרע אין כאן, מה זה אשר על הרע שלך אינך מרגיז עצמך ואתה ישן היטב כל הלילות, אין זאת אלא שחוסר המנוחה שלך אינה מצד הרע ומעלליו אלא מצד עניינים של כבוד בשר ודם, זהו אשר אתה לוקח ללבך!!!
בקיצור: היה שם בחירות וגדולי ישראל תמכו… וברכו… והתפללו… ובכל זאת היתה מפלה גדולה ליהדות החרדית!!!! וכולם היו מאוכזבים.. והיה כנראה מישהו שהתחיל לדמיין שהצער שלו הוא על גלות השכינה… אז ר' ירוחם לא נתן לו לרמאות את עצמו!!!! והוא העמיד אותו במקום והסביר לו ברחל בתך הקטנה ש… תנוח דעתך… אין פה שום קשר לכבוד שמים… אתה בסה"כ מצטער על הכבוד… ועל תאוות הניצוח שנלקחה ממך…
■■■
עד כאן נקודה אחת!!! עד כאן האמת האמיתית כמות שהיא בלי לברוח מעצמנו…
אבל יש פה עוד נקודה!! סוף סוף כל אחד נשען בימים אלו על רבותיו… ומציית ועושה על פי ציווים… ו… והנה… הרי מישהו בסופו של דבר ינחל תבוסה… מי שזה יהיה… ולא משנה מי!!! ואז עלולה להתעורר השאלה: נו… איך זה יכול להיות?? הרי ברגע שהרב שלי ככה אמר לעשות… הייתי בטוח שנצליח!! שהרי חכם עדיף מנביא ואם הוא אומר כנראה שהוא רואה שזה מה שבאמת יצליח… והנה… אם כעת לא הצלחנו… אז הרב טעה..?? איך יכול להיות??
אז התשובה היא מאד מאד פשוטה:
אין שום קשר בין דעת תורה לבין מבחן התוצאה!!! (זה כל ההבדל בין תפקיד של רב לבין תפקיד של באבא!! באבא צריך לנחש איזה קבוצת כדורגל הולכת להצליח… אם הניחוש שלו הצליח הלך לו… ברוו… ואם לא אז הוא הפסיד בטוטו והוא יכול לסגור את הבסטה… אבל רב??? רב אף פעם לא צריך לנחש מה כדאי ומה הולך להצליח… רב אומר מה צריך לעשות!!! וזו הסיבה שכל האנשים הפשוטים שאין להם הרבה קשר ליהדות… מעדיפים ללכת לבאבא מאשר ללכת לרב… כי רב אומר מה רצון ה' שצריך לעשות… ואותו לא כל כך מעניין מה צריך… כי הוא רוצה להצליח…)
מסופר שמישהו פעם ניגש לחזו"א ושאל אותו דעת תורה האם לגשת לעשות ניתוח מסוים שיש לו כך וכך אחוזי הצלחה ואם לא יעשו אז יהיו כך וכך סיכונים.. החזו"א שמע את כל הצדדים ובסוף הורה לגשת לניתוח… אח"כ באו והודיעו לחזו"א שהניתוח לא הצליח והחולה מת… ו… ושאלו אותו: איך הרב "מתמודד" עם ההוראה שלו שכשלה וגרמה למותו של החולה???
נענה החזו"א ואמר: אני לא חוזר בי!! אם מישהו יבוא אלי עכשיו!!! ויציג לפני שוב אותה שאלה עם אותם נתונים… אני שוב אענה לו את אותה תשובה… זה שבסופו של דבר הניתוח לא הצליח זה לא סתירה שלפי מכלול הנתונים והצלבת השיקולים זה מה שהיה צריך לעשות!!!! זה א' ב' של כל שיקול דעת ובעיקר זה א' ב' של דעת תורה!!!
כששואלים דעת תורה לא שואלים מה הולך להצליח… אלא שואלים מה צריך לעשות!!!
והתלמיד חכם צריך לעמוד מול שקלול הנתונים ועפי"ז לקבל החלטה מה רצון ה' שצריך לעשות… עכשיו: מה יקרה בפועל??? זה כבר עניין של הרבש"ע… זה כבר אולי קשור לתפילה… אבל זה לא קשור בכלל בכלל לדעת תורה!!! זה א' ב' של היהדות שמי שלא יודע את זה עלול להיכשל בספקות לחינם באמונת חכמים… אדוני היקר… אנחנו עושים מה שצריך! לא מה שמצליח!!!
(עלון אז נדברו | תשע"ט | גליון 395)