סיפר מגיד המישרים הרב חיים זאיד שליט"א, רבה של פרדס כץ: אחד מתלמידי למד שיעורי נהיגה. והנה לפני כמה שבועות הוא ביקש ממורה הנהיגה לערוך 'שיעור כפול'. היום מחיר של שיעור נהיגה הוא בערך 130 עד 150 ₪, כך שהשיעור הכפול הגיע למחיר של כ-300 ש"ח. הם החלו בשיעור הראשון, ולא עוברות כמה דקות מתחילת השיעור והנה הם מוצאים את עצמם בפקק גדול – מה מתברר?… היה זה אותו יום של הפגנות כבדות בכבישים כמחאה על הסערה שהיתה עם הבחור האתיופי, כך שהם נעמדו באותו מקום במשך 3 שעות!
מי הפסיד מכך? מורה הנהיגה או התלמיד? זו שאלה הלכתית, אך אותו מורה נהיגה לא חשב פעמיים וללא רחמים קבע: "זו בעיה שלך. זה היה הזמן שלך והוא התבזבז על ההפגנה, תן לי בבקשה 300 ש"ח".
התלמיד שלי, עדין וצדיק כולו, החל להתחנן: "אבל אני לא אשם, ההפגנה לא היתה באחריותי, ואתה יודע שבקושי יש לי כסף ואני חוסך בשביל זה". אך המורה בשלו: "תן את הכסף, או שלא ממשיכים יחד".
התלמיד שלי התקשר אליי להתייעץ. שמעתי את כל הסיפור ואמרתי לו: תראה, אינני יודע עם מי הצדק, אבל דבר אחד אני בטוח יודע, והוא – כי הכי טוב לוותר ולהעביר הלאה. יודע אני כמאה עדים כי הקב"ה אוהב את הוותרנים יותר מכולם, ואם תוותר פה – תרוויח בגדול במקום אחר.
הוא חזר למורה נהיגה ושילם מכל הלב. יומיים לאחר מכן הוא עשה עוד שיעור נהיגה. מורה הנהיגה היה עסוק בפלאפון ולא הסתכל על הכביש. בינתיים, התלמיד שלי לא שם לב ונכנס לתוך רחוב 'אין כניסה'. מיד עצר אותם שוטר: "עבירת תנועה – דו"ח 150 ש"ח". ע"פ חוקי התנועה, במצב שכזה מי שאחראי על התלמיד הוא אך ורק המורה, הנועד לבדוק שהתלמיד לא עושה טעות, ולכן הוא זה שצריך לשלם את הדו"ח. אלא, שהמורה לא חשב פעמיים ואמר לתלמיד: "תשלם בבקשה את הדו"ח". התלמיד שלי היה בהלם, שהרי זו אשמת המורה, אך הוא לא ויתר שוב. עצוב וזועם התקשר אליי ושאל אותי האם לא לשלם לו ולעבור למורה אחר.
הקשב לי, אמרתי לו, אל תעזוב אותו, זה ניסיון מהשמים, כי לעבור עכשיו מורה ולהתרגל אליו זה עוד סיפור ארוך. אם תשמע לי – בסוף תרוויח, תוותר על ה-150 ₪ הללו ותראה שלא תפסיד.
אני יודע שכעת הרבה חושבים: 'איזה פראייר… אני הייתי תובע אותו, מוציא עליו שם רע', אבל אין ספק כי הדבר שבורא עולם רוצה יותר מהכל זה הוויתור והשלום. הוא שילם לו והמשיך הלאה.
והנה, ביום ראשון האחרון היה לו 'טסט'. הוא נסע בצורה רגילה, ופעם אחת הוא הבחין כי רכב אחד רוצה לצאת מהחניה ולהשתלב בכביש. ע"פ החוק, לנהג הנמצא כבר בכביש בנסיעה יש זכות קדימה, אבל הוא מטוב ליבו ורגישותו פנה לטסטר ושאל אותו: "האם אתה מרשה לי לוותר לו ולתת לו להיכנס?".
ה'טסטר' שלא היה איש רגוע ועדין במיוחד אמר לו: "אני לא מבין אנשים כמוך, אם תוותר לכל העולם – מתי תגיע לבית שלך? בכביש צריך להילחם". אך התלמיד שלי הסביר לו כי הוא לא יכול בלי לוותר, ותוך כדי סיפר לו כיצד ויתר על השיעור הכפול למורה נהיגה למרות שלא היה צריך לשלם, ואף ויתר למורה נהיגה על הדו"ח שקיבלו, ושילם זאת בעצמו, כי דרכו לוותר לכולם ולהישאר בשלום.
ה'טסטר' שומע ושותק. והנה, רגע לפני סיום הטסט, פונה הטסטר לתלמיד ואומר לו: "תשמע בחור יקר, היה לך הרבה טעויות בטסט הזה: לא הפעלת איתות כמה פעמים, לא הסתכלת היטב לצדדים, והערתי לך הרבה פעמים – כך שאיך שנהגת אין סיכוי שעברת. אבל אני חייב לומר לך שנדיר למצוא אנשים כמוך שמוותרים בשביל השני ועושים הכל בשביל השלום. לכן דע לך, כי לא היית צריך לעבור, לא בטסט הזה ואולי גם לא בטסטים הבאים, אך הוויתורים שלך מקסימים אותי ואני אוהב ויתורים ולכן אני מעביר אותך – שיהיה לך בהצלחה!".
התפעלתי מכך מאוד, לדעתי התלמיד שלי היה צריך לעבור אולי טסט שמיני, ובזכות הוויתור על הדו"ח ועל השיעור הכפול – הוא הוציא סכום קטן והרוויח סכום גדול, כי ה' אוהב ויתורים ואין אדם שמפסיד מהעברת המידות.
לכל המעירים שליט"א:
כנראה שאין לכם רישיון נהיגה, כי נהיגה לומדים רק אחרי הרישיון…
אבל לשוה"ר על המורה – זו בעיה חמורה, אבל כנראה המורה ויתר לו גם…
אמונה
לכל המגיבים כאן לא לעניין
הרי אתם רואים שמדובר כאן בסיפור לא פשוט למעלה מדרך הטבע בזכות ההתנהגות השם לקח את השכל הישר והחשיבה מהטסטר ואישר לו ולכן גם יצליח בדרכיו
ותשועות חן חן למפרסם הסיפור
ובזכות נהגים כאלו יהא שמירה על הכביש מהנהגים ה"ותיקים" שחושבים רק מעצמם ומסכנים את כולם
אם תאמין ותשתדל תראה גם אתה
"הקב"ה אוהב את הוותרנים"
אכן, סיפור מפעים ומיוחד!
ואולם, לענ"ד יש בו נותן טעם לפגם,
שכן עם כל הרגישות והרצון הטוב של בוחן הנהיגה,
עם כל ההערכה שלו לתלמיד הוותרן,
עדיין אין לו זכות, מצד ההלכה, לתת רשיון נהיגה למי שעדיין לא בקי בנהיגה כל צרכו,
ואם היו לו טעויות רבות במבחן, כפי המסופר,
הרי שזה בגדר סכנת נפשות הן לנהג הוותרן, והן לנהגים האחרים בכבישים.
ולכאורה זאת התנהגות פסולה של הבוחן.
לתת רשיון למי שלא מתאים להיות נהג... לא בטוח שזה מעשה טוב
שיסע בזהירות בעזה"ש
עם כל הכבוד נקוה שלא נשלח נהג מסוכן לכביש
על פי הכתבה הנהג הנבחן לא הסתכל טוב לצדדים ולא היה אמור לעבור את הטסט ועבר רק הודות ל"שוחד" של הוותרנות
אם הוא נהג לא בטיחותי ועלול לסכן הולכי רגל וכדומה – מה הגדלות בכך שזכה לעבור טסט?
עכ"פ שהרב יאמר לו להשתלם עוד קצת בשיעורים לפני שיתחיל לנהוג שהרי לעדות הטסטר ואף לעדות הרב עצמו, הוא היה אמור לעבור רק בטסט שמיני, וא"כ איננו יודע לנהוג בצורה בטיחותית, והוא עלול לגרום סכנות רח"ל.
אבקש להעביר לרב שליט"א את הדברים
יש להעיר שבעקבות המעשה מישהו שאינו ראוי לעבור טסט ומסכן את הנוסעים בכביש הועבר שלא כדין.
סכנה
רישיון
אני לא יודע אם אדם שלא יודע כללי בטיחות והעבירו אותו בטסט בגלל שהוא וויתר אם זה נכון, כי ל"ע זה יכול להיות שאותם טעיות יעשה בעתיד ויכול להיגמר לא טוב .
נכון שמדת הוויתור זה דבר גדול אבל …
יש להעיר בגוף המעשה כי יש כאן משום לשון הרע
של התלמיד על המורה. ע"פ כללי החפץ חיים