אחד מחסידי הרה"ק מסקווירא זי"ע שהיה גר במקום רחוק מרבו, ואשר מסביב לביתו גרו הרבה גויים, היה מתאונן תמיד בפני רבו שהוא אינו יכול לסבול את הגויים, ושהדבר זר ומרוחק להנהגתו, ושהוא מפחד על ילדיו איך יוכלו לגדול לתלמידי חכמים יראים ושלמים כשהם עדים לזילותם של הגויים הגרים במרחק קרוב לביתו, ושלח לשאול את הרבי שוב ושוב אם לא עדיף שיעבור לסביבה יהודית יותר, וכל העת היה הרבי משיבו בקצרה "יהיה טוב!"…
כעבור תקופה פסקו לפתע ה"שאלות" של אותו חסיד, ושוב לא נשמע ממנו דבר מה בעניין הנ"ל. ביום אחד שאל הרבי את הגבאי "מה קורה עם חסיד פלוני, שכן כבר זמן רב לא נשמע ממנו כלום בענין מקום מגוריו וחששותיו מהגויים"… וביקש הרבי מהגבאי שיתקשר להחסיד הנ"ל וישאלהו על כך.
הגבאי התקשר אליו תיכף ומיד, ושאל בשם הרבי מה קורה, והחסיד השיב שברבות הימים הוא התרגל למצבו ולמקום מגוריו בין הגויים, וכבר אין הדבר כל כך גרוע כמו שהוא חשב – ס'נישט אזוי געפערלעך – הכל בסדר…
כששמע הרבי את תשובת החסיד, הורה לגבאי שיתקשר שוב להחסיד ויצווה אותו לאלתר לעזוב את מקום מגוריו ולעבור למקום סביבה יהודית!
היהודי קיבל את הטלפון, והשתאה מאוד לנוכח העובדה, שהלא זה זמן רב שהוא משתוקק לעבור לסביבה יהודית, ולא הורה לו הרבי לעבור, ועתה כאשר הוא התרגל למצבו והוא כבר אינו מרגיש צורך לעבור, אז דווקא הרבי מורה לו לעבור!
הדבר הציק לו במאוד, והחליט לנסוע אל הרבי ולשטוח בפניו את שאלתו. ממחשבה למעשה – הוא נסע אל הרבי ושאלו מעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר – בתחילה לא נענה הרבי להפצרותיי לעבור לסביבה יהודית – אך עתה כשאני כבר מורגל למצבי, אז הרבי מורה לי לעבור?
כשהרבי שמע את שאלתו, הרצינו פניו ואמר לו בנועם שיחו ובמתק דבריו: היא הנותנת, כל זמן שראיתי שמקום מגורך אינו נוח לך, והימצאותם של הגויים בסביבתך אינה נותנת לך מנוח, והם טורדים את מחשבותיך תמידין כסדרן "מה יהא עם חינוך ילדיך" – אזי לדידי לא ראיתי שום צורך להורות לך לעבור דירה, כי ידעתי נאמנה שכל עוד אשר אינך יכול לסבול את הגויים, סימן מובהק של טהרה הוא, ולא היה צורך בהול שתעבור משם, כי כאשר יש התנגדות מצדך ואינך רוצה להתרגל למצב רוחני ירוד, אין הגויים יכולים לקלקל אותך בהתנהגותם, בבחינת מה שאמרו חז"ל (מס' פסחים דף י"א ע"א) "הוא עצמו מחזר עליו לשורפו, מיכל קאכיל?" שכן כשמתעבים דבר מסויים אין רוצים בקירבת הדבר.
לא כן עתה, כאשר אתה מזמר זמירות אחרות, ואתה אומר שהדבר אינו כל כך רע מבחינתך, ואתה מתרגל למצב מגורי הגויים בסביבתך, ושוב אין החשש לחינוך ילדיך טורד את שלוותך, הרי זה סימן שאתה כבר סובל את הגויים, ואתה מתחיל להיות מושפע מהם, וזה אסור שיהיה בתכלית האיסור – ואינני מסכים לכך בשום אופן! – לזה אסור להחריש, ואפילו לרגע, ועל כן הוריתיך שתעבור לאלתר לסביבה יהודית בה תוכל לחנך את ילדיך בדרך התורה והיראה!…
(נועם שיח פסח תשע"ט)