מדוע מנהג אשכנז להגביה את ספר התורה רק לאחר קריאת התורה?
מה סדר הצדדים שמסובבים את ספר התורה בהגבהה?
בזכות כל אחד יכו לזכות לזכות שימשך עליו אור גדול?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קל"ד סעיף ב'
"סדר והוא רחום והגבהת התורה"
מדוע נכנס לכאן ענין הגבהת התורה? | טעם מנהג האשכנזים להגבהת ס"ת אחר קריה"ת | סדר הגבהתה | מדוע מסתובב המגביה עם הס"ת? | מתי א"צ להסתובב? | ראיית הכתב בשעת ההגבהה | אמירת "וזאת התורה" | מדוע פקפק הגר"ח מוואלזין' על המסיימים "ע"פ ה' ביד משה"? | לכרוע בשעת ההגבהה | המנהג להראות באצבעו | באיזה אצבע מראה? | מה אומר הש"ץ בשעת הוצאתה ומה אומרים הציבור? | מנהג הגבהתה ג' פעמים | טעם להחזקתו בימין | מה אומרים כשעולה הראשון לקרוא?
סעיף זה עוסק בענין הגבהת התורה, נשאלת השאלה, הרי הסעיף הקודם עסק בתחנון של שני וחמישי, והסימן הבא עוסק בקריאת התורה של שני וחמישי,וא"כ מה עושה כאן הסעיף הזה שמדבר בענין הגבהת ספר התורה? מסביר המ"ב, שהשו"ע סידר את הדברים לפי מנהג הספרדים, שנוהגים להגביה את ספר התורה לפני קריאת התורה, שלא כמנהג האשכנזים שנוהגים להגביה את ספר התורה אחרי קריאת התורה, לכן כאן זה בדיוק המקום, לאחר שהשו"ע הביא את כל דיני נפילת אפיים, ואת דיני תחנון של שני וחמישי, כעת לפני קריאת התורה שבזה השו"ע עוסק בסימן קל"ה, השו"ע הביא כאן את הסעיף שעוסק בענין הגבהת ספר התורה, והסיבה למנהג האשכנזים שמגביהים את ספר התורה לאחר קריאת התורה, מובא כאן בהערה בשם ספר "שיירי כנסת הגדולה" שמבאר, כיון שיש שחושבים שראיית ספר התורה בשעה שמגביהים את ספר התורה, זה עניין מאוד חשוב,לכן הם חושבים שזה יותר חשוב מקריאת התורה, ואם יגביהו את ספר התורה לפני קריה"ת, הם יסתפקו בזה ויצאו מבהכנ"ס וילכו לדרכם, לכן משהים את הגבהת ס"ת עד לאחר קריה"ת, כדי שאותם אנשים ימתינו להגבהת ספר התורה ובינתיים ישמעו את קריה"ת.
סדר הגבהת התורה כותב השו"ע "מראה פני כתיבת ספר תורה לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו", ומובא כאן בערה בשם שו"ת "שבט הלוי" וכך נהג גם החזו"א, שעושים סיבוב שלם עם הס"ת, מתחילים עם צד מזרח דהיינו מלפניו, ועוברים לדרום, מערב, צפון, מזרח, קצת לדרום, ושוב חוזרים חזרה ויושבים, ומובא בהערה, שכל מה שצריך להסתובב עם הס"ת, זה רק כדי להראות את הכתב לעם העומדים מסביבו, אבל אם כל מתפללי בהכנ"ס עומדים ליד הס"ת, וכולם רואים את הס"ת כשהוא לפניו, א"צ להסתובב איתו.
צריך לראות את הכתב של הס"ת, ומביא המ"ב בשם האר"י, שיש עניין לראות את האותיות שבס"ת בזמן הגבהת התורה, כי ע"י שרואים את האותיות נמשך אור כגדול על האדם, וזה דבר מאוד גדול.
בשעה שמגביהים את הס"ת אומרים "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל" וכן אומרים "תורת השם תמימה", ומובא כאן בהערה שיש שנוהגים לסיים "ע"פ ה' ביד משה" אבל ר' חיים מוואלזין' פקפק על זה כיון שפסוק זה, לא פסקיה משה, אלא לומר "וזאת התורה אשר שם משה לפני בנ"י ע"פ ה' יסעו ע"פ ה' יחנו את משמרת ה' שמרו ע"פ ה' ביד משה" ואז הפסוק שלם.
צריך לכרוע בשעת הגבהת ס"ת, ולומר "וזאת התורה", ויש שנוהגים להצביע בזרת, ומובא בהערה בשם ר' חיים קנייבסקי, שהמקור לכך הוא מדברי ר' חיים פאלאג'י ולא להראות בזרת אלא עם האצבע.
הרמ"א אומר, "ונהגו לעשות כן אחר שקראו בתורה, אבל כשמוציאים אותו, אומר הש"ץ "גדלו" והקהל אומרים "רוממו", המ"ב מביא שג' פעמים צריך להגביה את הס"ת, בשעה שאומרים "שמע" כשמדובר על שבתות, וכן בשעה שאומרים "אחד" וכן בשעה שאומרים "גדלו", ויש להחזיק התורה בימין, ומבאר המ"ב, שהטעם הוא משום "וימינו תחבקני", וכשעולה הראשון לקרוא אומרים "ברוך שנתן תורה לעמו ישראל".